פנינים
הרב אברהם מרדכי וינשטוק
פורסם ב"המבשר תורני"
"זוטו של ים ושלוליתו של נהר"
אבידות שנאבדו במלחמות העולם
לאחר מלחמת העולם הראשונה ומכל שכן לאחר זו השניה במהלכה התרחשה השואה הנוראה, התעוררו שאלות רבות לגבי חפצים שנמצאו בבתים ובמקומות שהיו מיושבים על יד יהודים ואלו הוגלו ממקומותיהם בזמן המלחמה, ולאחריה רצו היורשים לקבל את אותם חפצים שנלקחו מבתי מורישיהם. אלא שאלו שנטלו אותם טענו שזמן המלחמה הוא זמן של יאוש כללי כזוטו של ים ושלוליתו של נהר ואינם צריכים להחזיר.
גאב"ד ירושלים מרן הגאון רבי יצחק יעקב ווייס בעל מנחת יצחק, מביא נידון כזה (מנחת יצחק ח, סט) במי שבזמן השואה מצא כתב יד יקר ערך ולאחר המלחמה סירב להחזיר אותו ליורשים בעליו את אותו כתב יד. הגרי"י אכן מצדיק את הטענה, שכן המציאות הקשה היתה שבעת שהובילו את אחינו בני ישראל למקומות ההריגה בעוה"ר הי"ד, והשאירו כל מה שלהם בביתם, כבר התייאשו אף עוד קודם לזמן שהגויים בזזו את הונם. ולכך יהודי שנטל חפצים אלו הרי הם שלו.
ומכל מקום הוא מביא שהרמ"א פסק (חושן משפט רלט, ז) שאף במציל מזוטו של ים, טוב וישר להחזיר, אך מעיר שיש לדון אם שייך דין 'טוב', אף בהחזרת החפצים ליורשים, שיתכן שבאופן זה אף 'טוב וישר' אין כאן.
