טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

מזגא חמרא אסירא – קיווית מצוייצת

 

"אמר שמואל: שתיא חמרא אסירא, וסימניך שתויי יין פסולין לעבודה. ואמר שמואל: מזגא חמרא אסירא בת מזגא חמרא שריא, וסימניך יפה כח הבן מכח האב" (חולין, סב ע"ב). 

פירוש: אמר שמואל: הצפור הנקראת שתיא חמרא [שתיינית יין] אסירא [אסור], וסימניך מה ששנינו שכהנים שתויי יין פסולין לעבודה. ואמר שמואל: הצפור הנקראת מזגא חמרא [מוזגת היין] אסירא [אסור], העוף הנקרא בת מזגא חמרא [בת מוזגת היין] שריא [מותר], וסימניך לזכור מה שאמרו חכמים בענין אחר: "יפה כח הבן מכח האב" שמוזגת היין אסורה, ובת מוזגת היין מותרת (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).

שם עברי: קיווית מצוייצת           שם באנגלית: Northern Lapwing           שם מדעי: Vanellus vanellus
שם נרדף במקורות: "מזגא חמרא"?

שם עברי: יונת עצים                   שם באנגלית: Stock Dove                       שם מדעי: Columba oenas
שם נרדף במקורות: "בת מזגא חמרא"?

שם עברי: סלעית אירופית          שם באנגלית: Northern Wheatear         שם מדעי: Oenanthe oenanthe
שם נרדף במקורות: "בת מזגא חמרא"?


הנושא המרכזי: לזיהוי "מזגא חמרא" ו"בת מזגא חמרא"

 

"מזגא חמרא"

ל. לוויזון מפרש את השם "מזגא חמרא" כיין מזוג (מעורבב) ומכאן מסיק שמדובר בציפור שצבעה כצבע יין. הוא מצא בכתביו של אליאנוס התייחסות לציפור ששמה ביוונית οινας (בתעתיק oinas) מילה שפירושה גם "יין". היא מתוארת כציפור בגודל ביניים בין יונת ענק(1)  (φάσσα) (תמונה 1), הגדולה ממנה, ויונת הסלע  (Περιστέρι) (תמונה 2). לוויזון הצטרף לדעת המזהים את הציפור כמין קיווית מצוייצת (בגרמנית = kiebitz ובצרפתית vanneau) (תמונה 3) שצבע גבה ירוק מטאלי ומזכיר ענבים.
 

"בת מזגא חמרא" = יונת עצים

ל. לוויזון מתאר בשם אריסטו את קיומה של ציפור הנקראת ביוונית Οινάνθη (בתעתיק oinánthi). למילה זו כמה פירושים שאחד מהם הוא שם של יין מסויים או ריח יין(2). בהסתמך על חוקרים אחרים הוא סבר שמדובר באחד ממיני יוני הבר הנקרא כך בגלל צבעו המזכיר ענב בשל. הוא שיער שהכוונה ליונת עצים (תמונה 4) ונימק זאת בכך שיש לה חזה בצבע יין אדום(3). אמנם גם ליונת ענק חזה אדום ואף בולט יותר אך קשה להניח שהמין הגדול בין היונים יקרא "בת" ("בת מזגא חמרא")(4). לוויזון תיאר את המין כמקנן בחללי עצים. מסיבה זו "מנדלי מוכר ספרים" תירגם בספרו "תולדות הטבע" את השם ל"יונת חורים" (בגרמנית Hohltaube). הדבר נכון ליונת עצים בניגוד ליונת ענק המקננת על ענפי עצים(5). מעניין לציין שהשם הלטיני של יונת העצים הוא Columba oenas. מקור השם המדעי של הסוגColumba נגזר מלטינית ופירושו "יונה"(6)  ומקור שם המין oenas הוא ביוונית שבה oinas גם הוא יונה. שם זה עשוי להסביר מדוע נקשרה יונת העצים ליין.ייתכן ונוכל למצוא דמיון גם בין המילים העבריות יין ויונה. הסבר שונה למקור השם יונה מביא "מנדלי מוכר ספרים" בשם באכארט. לדעתו השם נגזר מכך שהיונים נפוצות באיי יון ולכן נקראו על שם ארץ זו.
 

תמונה 1. יונת ענק        צילמה: Marie-Lan Nguyen		תמונה 2. יונת הסלע          צילם: Diego Delso

  

תמונה 3. קיווית מצוייצת         צילם: Andreas Trepte		תמונה 4. יונת עצים        צילם: Chris Cant f

    

"בת מזגא חמרא" = סלעית אירופית

בכמה מילונים ייחסו את השם שהזכיר אריסטו (Οινάνθη) למין ציפור קטנה מהסוג סלעית. במילון של G. Dunbar (7) השם מתורגם לסלעית אירופית (Saxicola onanthe) (תמונה 5) ששמה הנוכחי הוא Oenanthe oenanthe. שם הסוג נגזר מהמילה היוונית οίνος (בתעתיק oenos) שמשמעותה יין ו – ανθός (בתעתיק anthos) שפירושה פרח. השם מתייחס לעובדה שהסלעית האירופית חוזרת באביב ליוון במקביל לפריחת הגפן. כמובן שקשר זה בין הגפן ובין השם היווני של הסלעית אין בו כדי להסביר את השם הארמי "בת מזגא חמרא" לאור כך שהסלעית האירופית שייכת בעיקר לקבוצת העופות החולפים ומוגבלת לאיזורנו לתקופת הנדידה. על משקל הצעתו של לוויזון ניתן לציין שצבע גחונה של נקבת הסלעית (תמונה 6) אדמדם דבר הרומז על היין.

מקור השם העברי, שניתן לסלעית האירופית על ידי הזואולוג י. אהרוני, נובע מאזורי הפעילות והקינון שלה שהוא רגבים, סלעים וטרשים ומתפוצתה על פני רוב שטחה של אירופה. ש. בודנהימר כינה אותה בשם סלעית אפורה על שום גבה האפור. שמה האנגלי מורכב משתי מילים סקסוניות wheat שפירושו לבן ו-וtear שפירושו זנב כלומר 'לבן זנב'. שם זה מצביע על מאפיין בולט של הסלעיות שהוא זנבן השחור לבן. גם פירוש שמה הערבי "אבלק" הוא 'שחור לבן'.

תודה לר' יוסי אביב"י על ההפנייה למקורות הסלעית.
 

תמונה 5. סלעית אירופית - זכר       צילם: Andreas Trepte		תמונה 6. סלעית אירופית - נקבה       צילם: Andreas Trepte

   

---

(1) באנגלית היא נקראת יונת עצים (Common Wood Pigeon).
(2) שם זה מתייחס גם לאלה מיתולוגית ולצמח הנקרא בעברית יינית חרוזה Oenanthe prolifera.
(3) בגישה זו נקט גם ח. י. קאהוט (ערך "בת מזגא חמרא") שכתב: "ויש מין עוף שנקרא מגוון יין אצל אריסטו בל"י רשומה (Οινάνθη) וכו'". מ. דור כתב את זיהוי זה במפורש. "מנדלי מוכר ספרים" תהה כיצד כתב לוויזון על הצבע הירוק של הקיווית שהוא דמוי ענבים וכך כתב גם גם על הצבע האדום של יונת העצים.
(4) שני המינים (יונת ענק ויונת עצים) הם מינים אירופאיים החולפים או חורפים לעיתים נדירות באזורנו וקשה להניח (אם כי לא בלתי אפשרי) שהאמוראים התייחסו לכשרותם.
(5) הוא מזכיר גם מין יונה המקנן בין סלעים וכנראה כוונתו למין היציב באזור – יונת הסלע.
(6) מקור השם הלטיני הוא ביוונית עתיקה שבה משמעות המילה kolumbos היא לצלול או לשחות, התנהגות המתארת את תנועת השחייה של היונים בעת תעופה.
 

א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך. לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

שם:

כותרת:

תוכן התגובה:

דוא"ל: (לא יפורסם באתר)

ברצוני לקבל עדכונים על תגובות חדשות למאמר זה.

*כמה זה שתים ועוד שתים? (לצורך זיהוי אנושי)