|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
מזגא חמרא אסירא – קיווית מצוייצת
"אמר שמואל: שתיא חמרא אסירא, וסימניך שתויי יין פסולין לעבודה. ואמר שמואל: מזגא חמרא אסירא בת מזגא חמרא שריא, וסימניך יפה כח הבן מכח האב" (חולין, סב ע"ב).פירוש: אמר שמואל: הצפור הנקראת שתיא חמרא [שתיינית יין] אסירא [אסור], וסימניך מה ששנינו שכהנים שתויי יין פסולין לעבודה. ואמר שמואל: הצפור הנקראת מזגא חמרא [מוזגת היין] אסירא [אסור], העוף הנקרא בת מזגא חמרא [בת מוזגת היין] שריא [מותר], וסימניך לזכור מה שאמרו חכמים בענין אחר: "יפה כח הבן מכח האב" שמוזגת היין אסורה, ובת מוזגת היין מותרת (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
"מזגא חמרא"
ל. לוויזון מפרש את השם "מזגא חמרא" כיין מזוג (מעורבב) ומכאן מסיק שמדובר בציפור שצבעה כצבע יין. הוא מצא בכתביו של אליאנוס התייחסות לציפור ששמה ביוונית οινας (בתעתיק oinas) מילה שפירושה גם "יין". היא מתוארת כציפור בגודל ביניים בין יונת ענק(1) (φάσσα) (תמונה 1), הגדולה ממנה, ויונת הסלע (Περιστέρι) (תמונה 2). לוויזון הצטרף לדעת המזהים את הציפור כמין קיווית מצוייצת (בגרמנית = kiebitz ובצרפתית vanneau) (תמונה 3) שצבע גבה ירוק מטאלי ומזכיר ענבים. "בת מזגא חמרא" = יונת עצים
ל. לוויזון מתאר בשם אריסטו את קיומה של ציפור הנקראת ביוונית Οινάνθη (בתעתיק oinánthi). למילה זו כמה פירושים שאחד מהם הוא שם של יין מסויים או ריח יין(2). בהסתמך על חוקרים אחרים הוא סבר שמדובר באחד ממיני יוני הבר הנקרא כך בגלל צבעו המזכיר ענב בשל. הוא שיער שהכוונה ליונת עצים (תמונה 4) ונימק זאת בכך שיש לה חזה בצבע יין אדום(3). אמנם גם ליונת ענק חזה אדום ואף בולט יותר אך קשה להניח שהמין הגדול בין היונים יקרא "בת" ("בת מזגא חמרא")(4). לוויזון תיאר את המין כמקנן בחללי עצים. מסיבה זו "מנדלי מוכר ספרים" תירגם בספרו "תולדות הטבע" את השם ל"יונת חורים" (בגרמנית Hohltaube). הדבר נכון ליונת עצים בניגוד ליונת ענק המקננת על ענפי עצים(5). מעניין לציין שהשם הלטיני של יונת העצים הוא Columba oenas. מקור השם המדעי של הסוגColumba נגזר מלטינית ופירושו "יונה"(6) ומקור שם המין oenas הוא ביוונית שבה oinas גם הוא יונה. שם זה עשוי להסביר מדוע נקשרה יונת העצים ליין.ייתכן ונוכל למצוא דמיון גם בין המילים העבריות יין ויונה. הסבר שונה למקור השם יונה מביא "מנדלי מוכר ספרים" בשם באכארט. לדעתו השם נגזר מכך שהיונים נפוצות באיי יון ולכן נקראו על שם ארץ זו.
"בת מזגא חמרא" = סלעית אירופית
בכמה מילונים ייחסו את השם שהזכיר אריסטו (Οινάνθη) למין ציפור קטנה מהסוג סלעית. במילון של G. Dunbar (7) השם מתורגם לסלעית אירופית (Saxicola onanthe) (תמונה 5) ששמה הנוכחי הוא Oenanthe oenanthe. שם הסוג נגזר מהמילה היוונית οίνος (בתעתיק oenos) שמשמעותה יין ו – ανθός (בתעתיק anthos) שפירושה פרח. השם מתייחס לעובדה שהסלעית האירופית חוזרת באביב ליוון במקביל לפריחת הגפן. כמובן שקשר זה בין הגפן ובין השם היווני של הסלעית אין בו כדי להסביר את השם הארמי "בת מזגא חמרא" לאור כך שהסלעית האירופית שייכת בעיקר לקבוצת העופות החולפים ומוגבלת לאיזורנו לתקופת הנדידה. על משקל הצעתו של לוויזון ניתן לציין שצבע גחונה של נקבת הסלעית (תמונה 6) אדמדם דבר הרומז על היין.
(1) באנגלית היא נקראת יונת עצים (Common Wood Pigeon). (7) A new Greek and English, and English and Greek Lexicon מקורות עיקריים:
מ. דור, 'החי בימי המקרא המשנה והתלמוד', תל אביב תשנ"ז, עמ' 137.
א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
|