טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
תנשמת באות שבעופות – תנשמת לבנה
"ת"ר: תנשמת באות שבעופות. אתה אומר באות שבעופות או אינו אלא באות שבשרצים? אמרת: צא ולמד מי"ג מדות שהתורה נדרשת בהן, דבר הלמד מענינו, במה הכתוב מדבר בעופות, אף כאן בעופות. תניא נמי גבי שרצים כהאי גוונא: תנשמת באות שבשרצים, אתה אומר באות שבשרצים, או אינו אלא באות שבעופות? אמרת: צא ולמד מי"ג מדות שהתורה נדרשת בהן דבר הלמד מענינו, במה הכתוב מדבר בשרצים, אף כאן בשרצים. אמר אביי: באות שבעופות קיפוף, באות שבשרצים קורפדאי" (חולין, סג ע"א).
פירוש: תנו רבנן [שנו חכמים]: "תנשמת" שנזכרת בין העופות הטמאים היא באות שבעופות. ויש לשאול: אתה אומר באות שבעופות, או אינו אלא באות שבשרצים? שהרי גם בין השרצים הטמאים נזכרה תנשמת? אמרת: צא ולמד משלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהן, שאחת מהן היא: דבר הלמד מענינו, שיש לפרש את הכתוב לפי הענין שבו הוא נזכר. והרי במה הכתוב באותם פסוקים מדבר? בעופות, אף תנשמת שנזכרת כאן היא בעופות. ומעירים: תניא נמי [שנויה גם כן ברייתא] גבי [אצל] פרשת השרצים כהאי גוונא [כגון זה]: תנשמת האמורה שם היא באות שבשרצים. אתה אומר באות שבשרצים, או אינו אלא באות שבעופות? אמרת: צא ולמד משלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהן במידת דבר הלמד מענינו, במה הכתוב מדבר? בשרצים, אף התנשמת הנזכרת כאן היא בשרצים. אמר אביי: באות שבעופות הוא הקרוי קיפוף, באות שבשרצים הוא הקרוי קורפדאי (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: תנשמת לבנה שם באנגלית: Barn Owl שם מדעי: Tyto alba
שם נרדף במקורות: תנשמת? קיפוף?
נושא מרכזי: לזיהוי ה"תנשמת"
מבוא כללי
מאמר זה מצטרף לקבוצת מאמרים העוסקים בפירוש השמות והמונחים המופיעים בקטע הגמרא בחולין (סג ע"א): "ת"ר: תנשמת באות שבעופות. אתה אומר באות שבעופות או אינו אלא באות שבשרצים? אמרת: צא ולמד מי"ג מדות שהתורה נדרשת בהן, דבר הלמד מענינו, במה הכתוב מדבר בעופות, אף כאן בעופות ... אמר אביי: באות שבעופות קיפוף, באות שבשרצים קורפדאי". עיון בקטע זה מגלה תמונה מורכבת מאד כתוצאה משינויי גרסאות, מסורות זיהוי שונות ושתי הבנות בדברי אביי. מקריאה פשוטה משתמע שאביי מפרש את דברי הברייתא ומזהה את המינים המוזכרים בה ונקראים "תנשמת בעופות" ו"תנשמת בשרצים". מאידך גיסא ייתכן, וכך גם היה מי שהבין, שאביי הוסיף מינים אחרים שגם אותם ניתן לכנות בשמות "באות שבעופות" ו"באות שבשרצים".
על מנת לנסות לצמצם את התסבוכת הוצגו מסורות הזיהוי השונות והחולקות במאמרים נפרדים אם כי לעיתים קיימת חפיפה מסויימת ביניהם. להלן הקישוריות לקבוצת המאמרים:
עטלף – "תנשמת באות שבעופות".
ינשוף עצים – "באות שבעופות קיפוף".
קפוד – "באות שבשרצים קורפדאי".
הערה: במאמרים השונים הבחנתי בין השמות המופיעים במקורות שסומנו במירכאות לבין השמות המדעיים העבריים שנכתבו ללא מירכאות.
ה"תנשמת"
בעל חיים ששמו תנשמת מוזכר בתורה בשני הקשרים. בפעם הראשונה כאחד ממיני העופות הטמאים: "ואת התנשמת ואת הקאת ואת הרחם" (ויקרא, יא י"ח) ובפעם השניה כאחד ממיני השרצים: "וזה לכם הטמא בשרץ השרץ על הארץ החלד והעכבר והצב למינהו. והאנקה והכח והלטאה והחמט והתנשמת" (שם, כ"ט-ל'). אם בתורה המכנה המשותף בין שני המינים הוא שמם בלבד הרי שייתכן ומהברייתא שהובאה בסוגייתנו ניתן להסיק שקיים ביניהם דמיון גם במאפיין אחד או יותר. לשני המינים הוצמד התואר "באות" (באות שבעופות ובאות שבשרצים) אך השאלה היא מהו "באות" זה? לשאלה זו ניתנו תשובות שונות הקשורות גם לגרסאות השונות הקיימות ביחס למילה זו. בכת"י מינכן הגרסה היא "באוות". גרסה אחרת היא "כואת" ובערוך הגרסה היא "בואת". גם אם לא נוכל לקבוע בוודאות את הגירסה המדוייקת לתואר "באות" הרי שאת משמעותו הכללית ניתן להסיק ממאמרי חז"ל נוספים הקשורים ליצורים אלו שעליהם נעמוד בהמשך. הצעה זו, כמובן, איננה ישימה אם נקבל את גירסת הערוך ופירושו ובמיוחד לאור התוספת של ח.י. קאהוט ב"ערוך השלם" (ערך "בואת") מהם עולה ש"בואת" הוא שם של בעל חיים ולא תואר השם. כאמור, דבר זה איננו מוסכם ויש המפרשים ש"באות" פירושו מאוס או משונה.
בזיקה ישירה לקביעה שאחת מה"תנשמות" היא "באות שבעופות" והשניה היא "באות שבשרצים" הובאו דברי אביי: "באות שבעופות קיפוף, באות שבשרצים קורפדאי". במבט ראשון נראה שהקיפוף הוא תרגום שמו של העוף "תנשמת" ואילו קורפדאי הוא תרגום השרץ "תנשמת". לכאורה לפחות לגבי העוף "תנשמת" הדבר איננו אפשרי שהרי בכל התרגומים אנו מוצאים שקיפופא הוא השם הארמי של הינשוף המקראי ואילו בדברים (יד ט"ז) נאמר "אֶת הַכּוֹס וְאֶת הַיַּנְשׁוּף וְהַתִּנְשָׁמֶת". שם מתרגם אונקלוס: "וקדיא וקפופא ובותא". מסיבה זו עלינו להניח שאביי ציין את הקיפוף כדוגמה נוספת ל"עוף"(1) "מאוס" או "משונה" כמתואר בכמה סוגיות (ראו במאמר "באות שבעופות קיפוף".
לחלופין אם נסבור שקיפוף איננו ינשוף נוכל להבין את דברי אביי כתרגום של השמות המקראיים כלומר "קיפוף" הוא השם הארמי של ה"עוף" "תנשמת" המקראי. מפירוש רש"י בחולין (סג ע"א) משתמע שהוא סבר שקיפוף הוא התנשמת משום שכלל את שניהם בפירוש זהה אם כי לא סבר כמותו ("צואיט"ה או "ציאי"ט"): "באות שבעופות - עוף הצועק בלילה צואיט"ה בלע"ז". דיבור מתחיל זה מתייחס לדברי הברייתא "תנשמת באות שבעופות" ואילו בהמשך פירושו: "קיפוף - ציאי"ט. ולי נראה שקורין קלב"א שורי"ץ שדומה לטלפא שבשרצים". מדברי רש"י נוכל להסיק שקיימות שתי מסורות זיהוי ל"תנשמת". האחת מזהה את ה"תנשמת" עם דורס לילה ואילו השניה מזהה אותה כעטלף. רש"י בתורה (ויקרא, יא י"ח) מפרש: "התנשמת - היא קלב"א שורי"ץ ודומה לעכבר ופורחת בלילה. ותנשמת האמורה בשרצים היא דומה לה, ואין לה עינים וקורין לה טלפ"א". chalve soriz בצרפתית עתיקה (2). הוא עטלף ואילו talpa היא חפרפרת (3).
את הדיון בסוגיה זו אחלק על פי מסורות הזיהוי לשתי רשימות נפרדות ובשורות הבאות אעסוק בתאור ה"תנשמת" כדורס לילה מתוך נקודת מבט הרואה ב"קיפוף" שם נרדף ל"תנשמת". במאמר "באות שבעופות קיפוף" הצגתי את ה"קיפוף" כמין הנקרא, על פי התרגומים, בלשון התורה "ינשוף" דבר הגורר בעקבותיו את המסקנה שאין הוא שם נרדף ל"תנשמת" ("אֶת הַכּוֹס וְאֶת הַיַּנְשׁוּף וְהַתִּנְשָׁמֶת").
ה"תנשמת" כדורס לילה
מדברי הברייתא המשווה בין העוף "תנשמת" והשרץ "תנשמת" ורואה בשניהם יצורים משונים ו/או מאוסים ("באות") בצרוף הסוגיות העוסקות ב"קיפוף"(4) ניתן לשרטט קווים כלליים למאפייניה. ניתן לשאול מ"קיפוף" את תאור הגמרא במסכת נדה (כג ע"א): "רבי ינאי אמר: היינו טעמא דרבי מאיר (שמפלת דמות חיה בהמה ועוף טמאה) הואיל ועיניהם הולכות לפניהם כשל אדם. והרי עוף, דאין עיניו הולכות לפניו, וקאמר רבי מאיר דטמא! אמר אביי: בקריא וקיפופא, ובשאר עופות לא". תאור זה מאפשר לקבוע שהכוונה למינים של דורסי לילה. מפרש רש"י: "קריא וקיפופא - עוף הצועק בלילה ופניו דומה לחתול ועיניו לפניו". יש בפירושו התייחסות לשנים ממאפייני דורסי הלילה: א. עיניים המופנות קדימה. ב. השמעת קריאות בלילה. ייתכן והסימן הרע בראית קריא וקיפופא קשור לכיעורם, פעילותם הלילית וקולותיהם המפחידים וגם דמיון פניהם לאדם כפי שכתב רש"י (ברכות, נז ע"ב): "קפופא - צואיט"א בלעז, ויש לה לסתות כלחיי אדם לפיכך הן מגונים". צואיט"א (Chouette) הוא שם כללי של מיני דורסי לילה ממשפחת הינשופיים ואולי גם של התנשמת (תמונה 1) הנקראת בצרפתית chouette effraie.
התנשמת מוזכרת במקרא כמין עוף פעמיים. "וְאֶת הַתִּנְשֶׁמֶת וְאֶת הַקָּאָת וְאֶת הָרָחָם" (ויקרא, יא י"ח). "אֶת הַכּוֹס וְאֶת הַיַּנְשׁוּף וְהַתִּנְשָׁמֶת" (דברים, יד ט"ז). בספר דברים התנשמת מוזכרת בסמיכות לשני דורסי לילה. אונקלוס בויקרא תירגם: "ובותא וקתא וירקריקא". בותא הוא מהשם היווני (Buas) (5) שמשמעותו דורס לילה ובעיקר משפחת הינשופיים. השם בוהה (بومة ) בערבית הדומה לביטוי "באות" מציין כמה מינים של דורסי לילה בהם אוח מצוי (תמונה 2) ותנשמת. התרגומים הארמיים, הניאופיטי ויונתן מתרגמים אותיא או אותייה. בתרגום המיוחס ליונתן (ויקרא, יא י"ח): "וְיַת אוּתְיָא וְיַת קָקָא וְיַת שַׁרְקָרְקָא". מקור שם זה הוא כנראה Otus ביוונית שפירושו דורס לילה בעל אוזניים. היום שם זה הוא שמו הלטיני של הסוג שעיר). הקושי בתרגומים שהוזכרו הוא בכך שלתנשמת אין "אוזניים" כלומר ציצית נוצות בצידי הראש אך ייתכן שהן לא היו חשובות להגדרה והקדמונים התחשבו בעובדה שמדובר בדורסי לילה. קאהוט (ערך "בואת") מצביע על האוח המצוי (Uhu, Schuhu) כמין "תנשמת" ואכן לאוח יש "אוזניים".
לדעת מ. דור השם תנשמת מתאים לדורס הלילה הנקרא גם היום בשם זה משום שנשימתה נשמעת יותר משאר דורסי הלילה. קל להתרשם מתכונה זאת משום שתפוצתה היא במקומות יישוב. היא היחידה מבין דורסי הלילה שלא הוזכרה בנבואותיהם של ישעיהו (יג כ"א, לד י"א) וצפניה (ב י"ד) שמנו שמות של עופות שוכני מדבר משום שתחום תפוצתה איננו שם אלא רק במקומות יישוב.
הצעות זיהוי רבות הועלו במשך הדורות ל"תנשמת" אך הן נראות פחות סבירות. השבעים תרגמו פורפוריה והוולגטה תירגם ברבור. מינים אלו צמחוניים והברבור קרוב לאווז ולכן אין סיבה לראותם כעופות טמאים. הרס"ג תירגם תנשמת לשאהין עוף המזוהה היום עם בז נודד (תמונה 3). עוף זה הוא דורס יום ותיאורו אינו עולה בקנה אחד עם היותו "באות" שבעופות. טריסטרם זיהה כמגלן (תמונה 4) למרות שציין שהוא איננו בארץ מה גם שייתכן והוא נכלל באנפה למינה.
ככלל עלינו להניח שקיים דמיון מסויים בין העוף והשרץ המכונים "באות" וקשור להיותם משונים או מאוסים. אם נקבל את זיהוי "קורפדאי" כחפרפרת ("טלפ"א") הרי שנוכל להשוות בינו לבין דורסי הלילה בפעילותם בסביבה חשוכה. התנשמת פעילת לילה אך גם מסתתרת בחללים חשוכים הדומים במידת מה למחילות החפרפרת. בניגוד לכך לא ניתן למצוא מאפיינים משותפים בינה לבין הצעות הזיהוי האחרות.
 |
|
 |
|
תמונה 3. בז נודד צילם: Carlos Delgado |
|
תמונה 4. מגלן חום צילם: משה חובב
|
(1) בשימוש במונח "עוף" אין כוונתי לקבוצה הטקסונומית עופות (Aves) אלא לקבוצת בעלי החיים המעופפים שבה כוללת התורה גם את העטלף.
(2) בצרפתית מודרנית Chauve souris.
(3) התייחסות רש"י לחפרפרת נובעת מדמיונה למכרסם חולד שלא היה מצוי במקום מושבו של רש"י. ראו במאמר "וליחשוב נמי תנשמת".
(4) אמנם יצאנו מהנחת יסוד שה"תנשמת" איננה המין "קיפוף" אך ניתן לשער שקיים ביניהם דמיון שאם לא כן מדוע היו שסברו שמדובר בשמות נרדפים.
(5) מ. דור הציע שמקור המילה "באות" הוא ב – Buas היוונית. הצעה זו בעייתית לאור כך שביטוי זה הוזכר גם ביחס לשרצים.
מקורות עיקריים:
מ. דור, 'החי בימי המקרא המשנה והתלמוד', תל אביב תשנ"ז, עמ' 107-108.
לעיון נוסף:
בפורטל "הדף היומי":
לזיהוי "תנשמת בשרצים": "וליחשוב נמי תנשמת" – חולד (חולין, קכב ע"ב).
ז. עמר, 'מסורת העוף', נווה צוף, ה'תשס"ד (עמ' 312-315).
א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך. לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
