מצבי לחץ / רפי זברגר

נידה ה ע"א
  

הקדמה

לאחר שלמדנו את המחלוקת המשולשת בין שמאי, הלל וחכמים לגבי דין טומאה למפרע לאשה אשר ראתה דם, פסקה המשנה דין נוסף:
והמשמשת בעדים - הרי זו כפקידה. 
אם אשה בודקת בעדים (ע''י מטלית) לפני ואחרי התשמיש, הרי בדיקה זו נחשבת כמו פקידה שאמרנו בדינו של הלל. כלומר, אם הבדיקה בזמן התשמיש הייתה נקייה, הרי שזאת תהיה נקודת הציון שלנו לטומאה למפרע. והמשנה מסבירה:
וממעטת על יד מעת לעת, 
אם הבדיקה הייתה בתוך עשרים וארבע שעות לפני שראתה דם, הרי שהיא נטמאת רק מעת התשמיש ולא ''מעת לעת'' כפי שפסקו חכמים. 
ועל יד מפקידה לפקידה.
וכן, אם בדקה את עצמה (בלשון המשנה "פקידה"), ולאחר מכן שימשה ובדקה את עצמה לפני ואחרי התשמיש, ולאחר מכן ראתה דם, הרי שהיא נטמאת רק מזמן התשמיש ולא מזמן הבדיקה שלפניה. 
נסכם ונאמר כי האשה נטמאת בזמן המינימום בין בדיקת תשמיש, מעת לעת וזמן פקידה. 
 

הנושא

הגמרא מסייגת את הדין המשנה שלמדנו זה עתה.
אמר רב יהודה אמר שמואל: עֵד שלפני תשמיש אינו ממעט כפקידה.
למרות דין המשנה כי עדים (לפני ואחרי התשמיש) משמשים כמו פקידה, פוסק רב יהודה בשם שמואל כי עדים שלפני תשמיש אינם משמשים כפקידה. ולכן, אם היה רק עד שלפני התשמיש אפילו בתוך עשרים וארבע שעות שלפני ראיית הדם, הרי שהאשה תהיה טמאה מעת לעת (עשרים וארבע שעות) ולא משעת הבדיקה. 
מאי טעמא?
שואלת הגמרא מיד מדוע? הרי פסקנו במשנה לכאורה שעדים של תשמיש הינם כמו פקידה, ולכאורה גם עד שלפני תשמיש אמור להיות כמו פקידה. 
אמר רב קטינא: מתוך שמהומה לביתה.
רב קטינא מסביר את דינו של רב יהודה ואומר כי בזמן לפני התשמיש, ממהרת האשה לתשמיש ולכן לא מחשיבים בדיקה זו כפקידה. 
וכי מהומה לביתה מאי הוי?
ממשיכה הגמרא ולא מרפה: הרי בכל אופן בוצעה בדיקה על ידי האשה, מדוע שלא נחשיבה כמו פקידה?
מתוך שמהומה לביתה - אינה מכנסת לחורין ולסדקין.
עונה הגמרא כי בדיקה בעת לחץ אינו נחשבת לבדיקה טובה, כיוון שכנראה לא בוצעה ''בחורים ובסדקין'' (קפלים שיש במקום הבדיקה), וייתכן שהיה דם באותם חורים וסדקים ולא נמצא בבדיקה זו. לכן לא מחשיבים בדיקה זו להיות פקידה כמו הבדיקה שאחרי התשמיש. 
 

מהו המסר

למדנו היום כי פעולות המבוצעות תוך כדי לחץ אינן נחשבות פעולות מושלמות. אנו חוששים שמא לא בוצעו כראוי ובאופן מלא. לכן פוסק רב יהודה בשם שמואל כי בדיקה שלפני התשמיש, זמן לחץ ומהירות, אינה נחשבת כפקידה.
נוכל ללמוד מכאן גם למצבי לחץ אחרים בחיים, כי פעולות המבוצעות באותם זמנים לא יהיו פעולות מושלמות וביצוען יהיה חלקי למדי. לקביעה זו ישנן הרבה נפקא מינות בחיים. נציג שתי דוגמאות:
1. פעולות הנעשות במצבי לחץ בעבודה יש לבחון היטב האם נעשו כראוי. יש להסתפק האם בוצעו ''לפי הספר'' וניתן לסמוך עליהם, או שמא שכחו מרכיבים שונים ''מרוב לחץ ומהומה''. קביעה זו מלמדת כי יש ללמד סנגוריה על העובדים הפועלים בשעת לחץ, וגם אם עשו טעות פה ושם, אין לכעוס עליהם, אלא יש להבין את המצב ולנסות לתקן את המצב מאוחר יותר.
2. כמו בעבודה גם בתוככי משפחה ישנם מצבי לחץ, כמו למשל בדקות האחרונות לפני שבת קודש. כולם טרודים ועסוקים בהכנות האחרונות לפני שבת, וייתכן שפעולה קטנה נשכחה ולא בוצעה. אין להרים את הקול, אין לכעוס ולרטון, אלא יש להבין כי הזמן היה לחוץ, ''הייתה מהומה בבית'', ועקב כך ייתכן בהחלט כי נפלה שגגה ביד אחד מבני הבית ולא פעל כראוי.


לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]