סקר
האם אתה לומד דף יומי עם תוספות?






 

יחס של כבוד לבעלי יכולות נמוכות / רפי זברגר

נידה ח ע"א-ע"ב
  

הקדמה

למדנו אתמול במשנה על מחלוקת רבי אליעזר ורבי יהושע:
רבי אליעזר אומר: ארבע נשים דיין שעתן: בתולה, מעוברת, מניקה וזקנה. אמר רבי יהושע: אני לא שמעתי אלא בתולה.
רבי אליעזר מחדש ואומר כי ארבע נשים טמאות רק מכאן ואילך ולא נטמאות ''מעת לעת'', המשנה תסביר בהמשך כל אחת מנשים אלו. רבי יהושע העיד כי הוא לא שמע מרבותיו אלא רק על בתולה שאינה נטמאת ב''מעת לעת''. 
המשנה אמנם פסקה כרבי אליעזר אך הגמרא ציטטה ברייתא אשר קבעה באופן הבא: 
כל ימיו של רבי אליעזר היו עושין כרבי יהושע לאחר פטירתו של רבי אליעזר החזיר רבי יהושע את הדבר ליושנו כרבי אליעזר.
הגמרא מסבירה מיד מדוע בחייו של רבי אליעזר לא פסקו כמותו, אלא רק לאחר מותו:
בחייו מאי טעמא לא? משום דרבי אליעזר שמותי הוא וסבר אי עבדינן כוותיה בחדא עבדינן כוותיה באחרנייתא ומשום כבודו דר"א לא מצינן מחינן בהו, לאחר פטירתו של רבי אליעזר, דמצינו מחינן בהו - החזיר את הדבר ליושנו.
איזו רגישות ועדינות יש לחז''ל: כיוון שרבי אליעזר היה שמותי (יש המסבירים כי היה מנודה בסיפורו של עכנאי, ויש המסבירים כי היה מתלמידי שמאי שלא נפסקה הלכה כמותם בדרך כלל) לא פסקו כמותו בחיו, למרות שאמנם בנידון דידן ניתן היה לפסוק כמותו, מחשש שמא אנשים אחרים יפסקו כמותו גם בנושאים אחרים שאין הלכה כמותו, ומשום כבודו של רבי אליעזר לא היינו מוחים באותם אנשים. אך לאחר מותו, אין יותר חשש לכבודו, חזרו לפסוק כמו רבי אליעזר, ואם מאן דהוא יסיק מכך גם להלכות אחרות, ניתן יהיה למחות בפניו. 
הגמרא מביאה שני אמוראים, שמואל (בדף ז:), ורבי אלעזר (בדף ח.) הפוסקים כי הלכה כרבי אליעזר בארבעה מקומות. הראשון הוא המשנה שלנו, ובעוד שלושה מחלוקות נוספות. לאחר מכן מסייגת הגמרא כלל זה רק למסכת טהרות. ואומרת כי יש מקומות נוספים בש''ס, שאינם בסדר טהרות, אשר גם בהם נפסקה הלכה כרבי אליעזר. 
 

הנושא

הגמרא מקשה של שיטת רבי אלעזר הסובר כי נפסקה הלכה כרבי אליעזר רק בארבעה מקומות (דומה לקושיות שהקשו על שמואל בתחילת הדף:
ותו ליכא, והתנן, רבי אליעזר אומר: מלמדין את הקטנה שתמאן בו, ואמר רבי אלעזר הלכה כרבי אליעזר.
המשנה עוסקת באדם שהיה נשוי לשתי נשים, אחת גדולה שנישואיה מן התורה, ואת השנייה השיאו אמה או אחיה בעודה קטנה ולכן נישואיה רק מדרבנן. מת אותו אדם, ואחד מן האחים ייבם את הקטנה, ולאחר מכן הוא או אחד האחים האחרים ייבם את הגדולה. כידוע, באופן עקרוני, מצוות ייבום חל רק על אחת הנשים, ולאחר שייבמו אותה, כל שאר הנשים אסורות לייבום ואסורות בחיתון. במקרה שלנו, מכיוון שייבום הראשון הוא רק מדרבנן (כמו שהנישואין של הקטנה הן רק מדרבנן) פסק רבי אליעזר כי מלמדין את הקטנה למאן, ובכך מפקיעין בדיעבד את הנישואין של הקטנה, וממילא האדם היה נשוי רק לגדולה, וייבום של הגדולה יהיה תקין וכשר. על כך אמר רבי אלעזר כי הלכה כרבי אליעזר, אם כן, יש לנו עוד מקרה נוסף שהלכה כרבי אליעזר, ולא רק ארבעה מקרים כפי שקבע רבי אלעזר. 
מנסה הגמרא לתרץ תירוץ דומה לזה שתירצנו בקושיא דומה על שמואל: 
וכי תימא כי אמר רבי אלעזר הלכה כרבי אליעזר בארבעה - בסדר טהרות אבל בשאר סדרי איכא?
אולי הכלל של רבי אלעזר הוא רק בסדר טהרות, אבל בשאר סדרים ישנם עוד מקרים שהלכה כרבי אליעזר. דוחה הגמרא אפשרות זו ממשנה במסכת שביעית (פרק ז', משנה ו). שם למדנו על מספר בשמים שיש להם דיני שביעית, בין היתר גם הקטף, שהוא השרף היוצא מן עץ האפרסמון. רש''י מסביר כי לאפרסמון זה אין פרי אחר אלא רק השרף (קטף) ולכן מכילים עליו דיני שביעית. ממשיכה הגמרא: 
ואמר רבי פדת: מאן תנא קטפא פירא? רבי אליעזר. ואמר רבי זירא: חזי דמינך ומאבוך קשריתו קטפא לעלמא. את אמרת: מאן תנא קטפא פירא – רבי אליעזר, ואבוך אמר: הלכה כרבי אליעזר בארבעה.
רבי פדת קבע כי ''דין קטף'' הוא לפי רבי אליעזר. ועל כך אמר רבי זירא לרבי פדת, כי על פי שילוב של דברי רבי פדת אלו, עם דברי רבי אלעזר, אביו של רבי פדת, ניתן לפסוק כי הקטף מותר בשביעית. שכן, אם הלכה זו כרבי אליעזר (כפי שאמר רבי פדת), ודין זו אינו אחד מארבעה מקרים שהלכה כרבי אליעזר (כדבי רבי אלעזר), הרי שאין לפסוק הלכה זו, והקטף מותר בשביעית. מסיימת הגמרא את ההוכחה: 
ואם איתא - לימא ליה כי אמר אבא הלכה כרבי אליעזר בארבעה - בסדר טהרות, אבל בשאר סדרי איכא, 
ואם אמנם כלל שהלכה כרבי אליעזר בארבעה מקומות הוא רק בסדר טהרות, רבי פדת היה צריך להשיב לרבי זירא, שאין להסיק מדברי אביו (רבי אלעזר) כי הקטף מותר בשביעית, שכן, יכולות להיות הלכות נוספות כרבי אליעזר בשאר חמשה סדרים של הש''ס, ואולי נפסוק כרבי אליעזר גם בדין קטף בסדר זרעים.
הגמרא ממשיכה לדון בדין הקטף, ומנסה לומר כי ייתכן שדין הקטף הוא אף לדעת חכמים (ואז ממילא הוכחת רבי זירא נופלת). ומביאה לכך מספר אפשרויות, אנו נתמקד באפשרות השנייה: 
ואיבעית אימא, כי פליגי רבנן עליה דרבי אליעזר - באילן העושה פירות, אבל באילן שאינו עושה פירות - מודו דקטפו זהו פריו.
אולי, אומרת הגמרא, חכמים חולקים על רבי אליעזר בעץ שיש לו גם פירות וגם שרף (קטף). במקרה כזה חכמים חולקים וסוברים כי אין דין שביעית על הקטף, כיוון שרק על הפירות שהם עיקר הגידול חל דין שביעית, ולא על הקטף שהוא משני לגידול. אבל בעץ שכל פריו הוא הקטף – אולי במקרה זה יודו חכמים לרבי אליעזר שיחול דין שביעית על הקטף שהוא כאמור עיקר הגידול. 
 

מהו המסר

למדנו היום לחלק בין שני סוגי עצים. אחד שיש לו פירות גם שרף, והשני שיש לו רק שרף. אמרנו כי ייתכן שכולם יודו כי במקרה השני, שיש רק שרף ללא פירות, השרף הוא הפרי וייאסר באיסורי שביעית כמו פירות שביעית.
ניתן ללמוד מכאן מסר מעניין: כשם שלא לכל העצים יש פירות, ואם ישנו עץ המכיל רק שרף, הרי אנו דנים אותו כאילו הם פירותיו, כך גם בני אדם. לא לכולם יש ''פירות'' טובים. לא כולם בעלי יכולות גבוהות בתחומים שונים ומגוונים. גם לבעלי יכולות נמוכות (רק קטף) נתייחס בכבוד, והיכולות שלהם יהיו עבורנו כמו פירות טובים ועסיסיים.


לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: rafi.zeberger@gmail.com

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר