עצמאות ואחריות / רפי זברגר

נידה  טו ע''א
  

הקדמה

נלמד את המשנה הקצרה בדף שלנו:
כל הנשים בחזקת טהרה לבעליהן. 
יש לנשים חזקת טהרה, אף ללא בדיקה. הבדיקות שהזכרנו בפרק הקודם ובתחילת הפרק הנוכחי מדברות על נשים העוסקות בטהרה, משנתנו עוסקת בנשים שאינן עוסקות בטהרה, ולכן יש להם חזקת טהרה. 
הבאין מן הדרך - נשיהן להן בחזקת טהרה:
בעל אשר יצא לדרך כאשתו טהורה, והוא חוזר בתוך ימי עונתה (לפי דברי ריש לקיש בגמרא) - האשה מוחזקת בטהרה, אף ללא בדיקה. 
 

הנושא

מיד שואלת הגמרא: 
למה ליה למתני הבאין מן הדרך?
אם אמרנו ברישא כי כל הנשים בחזקת טהרה, מדוע מוסיפה המשנה התייחסות ספציפית לבאים מן הדרך, שגם נשותיהם בחזקת טהרה בעת חזרתם?
סלקא דעתך אמינא, הני מילי היכא דאיתיה במתא דרמיא אנפשה ובדקה, אבל היכא דליתא במתא דלא רמיא אנפשה לא - קא משמע לן.
עונה הגמרא כי למרות חזקת טהרת נשים כללית, היה אפשר לחשוב כי חזקה זו תקיפה אך ורק אם הבעל נמצא באותה עיר של האשה, או אז ''מרות הבעל עליה'' והיא בודקות כל הזמן, אבל כאשר הבעל נעדר מן העיר, אולי כבר לא תהיה לה חזקה, לכן הוסיפה המשנה ללמד כי גם בעלים שלא שהו באותה עיר של נשותיהם, והם באין מן הדרך – גם להן יש חזקת טהרה. סיבה לכך: כנראה נשים בודקות אף על פי שאין ''אימת הבעל עליהן'' כשהוא בעיר אחרת. 
 

מהו המסר

ההווא אמינא של הגמרא בהבנת חזקת טהרה של נשים מעניינת ומלמדת: היינו חושבים כי אשה תתאמץ לבדוק אך ורק אם יש לה חשש ומורא מן הבעל. כלומר אחריות והתנהגות של אדם כלפי מה שקורה לו, תלויה לא מעט ב''גורמי חוץ''. וכשם שהיינו חושבים כי אשה לא תבדוק אם הבעל לא בעיר, כך נוכל לומר גם על מצבים אחרים, בהם האדם חושש מתגובות של אנשים קרובים אליו, ירא מן ההתייחסות שלהם לפעולותיו, או למניעת פעולותיו, ולכן פועל ועושה דברים שללא מורא וחשש היה נוהג אחרת.
המסקנה של הגמרא בנידון דידן מלמד אותנו כי לפחות בנושאים של איסורי ערווה, האשה מקפידה לשמור ולבדוק את הבדיקות הרצויות, גם כאשר בעלה לא נוכח בסביבתה.
כמחנכים של ילדינו, היינו שואפים שהמצב יהיה שונה. היינו שמחים לוא הילדים היו ממושמעים בכל מקרה ובכל מצב, גם אם ההורים לא נמצאים בקרבת מקום. אך בפועל, הדברים בדרך כלל מתנהלים אחרת. אם יש מורא ופחד, פועלים בצורה אחת, ואם אין חשש ואין מורא – פועלים באופן שונה.
ככל שהגיל עולה הציפיות שלנו מילדינו עולות, ואנו מקווים כי עיצובם ואופיים יביא אותם למצב שבו הם עצמם יבינו כי צריך לנהוג באופן בוגר ואחראי גם ללא נוכחותנו.
נשאף לחנך את ילדינו לעצמאות ואחריות כזו, כך שהם ידעו, יבינו ויפנימו את הצורך לנהוג בדרכים טובות וישרות, בכל עת ובכל מצב.


לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]