מהדורות התלמוד / הרב יעקב לויפר

פורסם במוסף 'קולמוס', משפחה

בדף קנז: מוסר רבינא על שני פסקי הלכה סותרים של רב אשי, את האחד אמר ב'מהדורא קמא', ואת השני אמר ב'מהדורא בתרא'.

מאי משמע 'מהדורא קמא ובתרא'? האם רב אשי כתב שתי מהדורות של התלמוד? עיון בפירוש רשב"ם על אתר יבהיר לנו על נקלה שאין כך פני הדברים: מהדורא פירושו 'כשחזר לימודו', כפי שהוא מביא בשם רב האי, או בגירסה המפורטת יותר שרשב"ם מצטט מפירוש רבינו חננאל "רב אשי חיה ששים שנה, ובכל שנה מחזר לימודו בשני חדשי הכלה ניסן ותשרי. ולכשהגיעו שלשים שנה סיים כל לימודו, וכן עשה בשלשים שנים אחרונים. ומהדורא קמא היינו שלשים שנים ראשונים ומהדורא בתרא הן שלשים שנים אחרונים". ורב אשי לא כתב כלל את התלמוד שכן בימיו עדיין היה נגרס על פה.

הוי אומר: מהדורא פירושו מחזור. דהיינו חזרה על הענין פעם נוספת. אותו דבר בדיוק כמו המחזור לראש השנה. שזה אגב היה פעם כינויו של סידור תפילות שכלל את סדר תפילות כל השנה, ולכן נקרא מחזור [כמו מחזור השנה, היינו שיש בו את כל הסדר החוזר על עצמו שנה בשנה]. לאחר מכן השתרש השם 'סידור' לאותו ספר תפילות הכולל את התפילות הנפוצות יותר, ואילו השם 'מחזור' הצטמצם לספרים הכוללים את סדר התפילות של החגים בלבד.

יקל עלינו להבין את הענין לכשנדע שהשורש הארמי הד"ר הוא מקבילו של השורש חז"ר [שאף הוא ארמי אלא שנכנס ללשון חכמים העברית והתקבל כבן בית]. הה"א מתחלפת בח', והז' מקבילה לד', כדרך מילים ארמיות רבות: אוזן – אודנא, זהב – דהב. ואכן בירושלמי יבמות (א, ב) אנו מוצאים את המשפט "בְּמַחֲזֵירָה תִּנְיָנָה חזר בו רבי יוסי" המקביל ל'מהדורא' של הבבלי.

גם 'מהדרין' שבהלכות חנוכה פירושו לפי רש"י מחזרים אחר המצוות, וכלשון הגמרא (ברכות נג:) "אמר רב יהודה אמר רב: אין מחזרין על האור כדרך שמחזרים על הַמִּצְוֹת". ועל זה אמר רבי זירא "מריש הוה מְהַדַּרְנָא, כיון דשמענא להא דרב יהודה אמר רב - אנא נמי לא מְהַדַּרְנָא".

כיום התבדלה המלה 'מהדורה' לכדי הוצאה של ספר, שאין לה ולא כלום עם ענין החזרה. שכן יש אפילו 'מהדורה ראשונה', ומי שעוסק בעריכת ספרים נקרא 'מהדיר'. גם מינה של המילה השתנה במעבר מארמית לעברית, ובעוד 'מהדורא' הארמי הוא לשון זכר [לשון נקבה יהיה 'מהדורתא'], הרי שמהדורה העברית היא לשון נקבה. דבר זה קורה במילים רבות ששאבה העברית מן הארמית, כגון 'עוֹבָדָא' שהפך ל 'עֻבְדָּה'.

לכן ברור ש'מהדורא קמא' ו'מהדורא בתרא' של רב אשי אין פירושן מהדורות התלמוד שהוא הוציא לאור, אלא שני מחזורי לימוד.

מסתבר שהמשמעות המודרנית של המלה 'מהדורה' הולידה את הסיפור הבא: כשהגר"א ביקר בספריית מינכן, ראה את כתב היד המפורסם של התלמוד, מינכן 95, ואמר עליו כי היה נותן הון רב כדי לגנוז אותו, כי הוא ה'מהדורא קמא' של רב אשי. והרי אין הלכה כמהדורא קמא של רב אשי כפי שאומרת הגמרא "אמר רבינא, מהדורא קמא דרב אשי אמר לן: ראשון קנה. מהדורא בתרא דרב אשי אמר לן: יחלוקו. והלכתא: יחלוקו". לפיכך ראוי לגנוז את המהדורא קמא שאינה אליבא דהלכתא, והלכותיה עלולות לזרוע בלבול.

ברור שהגר"א לא אמר כדברים האלו, שכן מסתבר כי המונח המודרני 'מהדורה' לא היה קיים אפילו בימיו, זולת העובדה שלא היה טועה בכגון דא. ועוד: הרי הסיפור הזה של 'מהדורה קמא ומהדורא בתרא דרב אשי' מופיע אף הוא בכ"י מינכן 95, וכיצד זה אפשר לומר שכתב היד הזה משקף את 'מהדורא קמא'?