דיוק וחידוש ברש"י

נידה מח

עמוד ב

רש"י ד"ה על גססיהן. על צדיהן על צד תנשאו מתרגמינן על גססיהן תתנטלון (ישעיהו סו):
רש"י מביא את הפסוק השני בישעיה פרק סו פסוק יב, שכתוב שם צד והתרגום גססיהון, ולא הביא את הפסוק הראשון בישעיה ס פסוק ד, שְׂאִי־סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ־לָךְ בָּנַיִךְ מֵרָחוֹק יָבֹאוּ וּבְנוֹתַיִךְ עַל־צַד תֵּאָמַנָה: ובתרגום יונתן - זְקוּפִי יְרוּשׁלֶם סְחוֹר סְחוֹר עֵינַך וּחזַא כָּל בְּנֵי עַם גָּלְוָותִיך מִתכַּנשִׁין וְאָתַן לְגַוִיך בְּנַך מֵירַחִיק יֵיתוֹן וּבנָתַך עַל גִּססִין יִתנַסבָּן :
והנראה שוב בדיוקו של רש"י להביא דווקא את הפסוק השני מעבר ללשון שנאמר שם על צד תנשאו וכמו שכאן נאמר נושאים על גססיהן, אלא שכאן בגמרא נאמר בלשון הקודש נושאים ובלשון ארמית גססיהן, והרי בדרך הש"ס כשמדבר בלשון ארמית לומר מהאי גיסא ומאידך גיסא, וכאן משולב ארמית ולשון קודש במשפט אחד שככל הנראה הסיבה לשימוש המיוחד בתרגום גסס כשהוא משולב בתוך משפט הנאמר בלשון הקודש הוא ככל הנראה מפני צניעות, ולפיכך היה אולי אפשר להביא כן את הפסוק הראשון כי נצרך רק לתרגום המילה צד בלבד ועוד שרש"י מביא גם את התרגום של תנשאו שלכאורה דוחה במקצת את הראיה מהתרגום מפני שנאמר במשפט אחד נושאים וגססיהן, והנה בתורה לא מתורגם המילה צד – על שני צידיו גסס אלא תרגום אחר, ורק שני פסוקים אלו בישעיה בלבד מתורגמים גסס, וכן הפסוק הראשון מוסבר ברש"י שם - על צד תאמנה - "על גיססי" (ת"י) - כסלים של מלכים תהיינה אומנות.
וברד"ק מרחיב יותר - שאי סביב... כולם - פירוש: בניך ובנותיך; וכן תרגם יונתן: "כל עם גלוותך". ובא הידיעה אחר הכינוי , כמו "וישנו את טעמו" (ש"א כא , יד); "ותפתח ותראהו את הילד" (שמ' ב , ו); והדומים להם שכתבנו בספר מכלל (כה , א). תאמנה - מעניין "כאשר ישא האומן את היונק" (במ' יא , יב); והיתה הנו"ן ראוייה להדגש , לחסרון נו"ן השורש , כי הנו"ן הכתובה - לרבות. ואדוני אבי ז"ל כתב כי המלה יחידה , והנו"ן שורש , והה"א נוספת כה"א "ותקרב ותבואה" (יש' ה , יט); ואע"פ שאמר ובנותיך , רוצה לומר: כל אחת ואחת. ופירוש על צד - על צד המלכות והשרות , כמו שכתוב "ושרותיהם מניקותיך" (יש' מט , כג).
וכן במצודת דוד איתא -  "על צד תאמנה" - כל אחת מהן תהיה מגודלת על צד המלכים ובחיקם וכמה שכתוב והיו מלכים אומניך (ישעיה מ"ט). והוא אותו פסוק שהביא הרד"ק וגם רש"י רמז לרעיון זה בפירושו, ושם בפסוק נאמר והָיוּ מְלָכִים אֹמְנַיִךְ וְשָׂרוֹתֵיהֶם מֵינִיקֹתַיִךְ אַפַּיִם אֶרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לָךְ וַעֲפַר רַגְלַיִךְ יְלַחֵכוּ וְיָדַעַתְּ כִּי־אֲנִי יְהוָה אֲשֶׁר לֹא־יֵבֹשׁוּ קֹוָי: ומכך שגם ה"צד" שבפסוק זה בפרק ס פסוק ד' וגם ה"צד" שבפרק סו פסוק יב קשורים לעניין הנקה אלא שבאחרון זה נאמר יותר במפורש ואף אפשר לפרשו במשמעות כפולה על פי מה הנאמר בפסוק ובמפרשיו כדלהלן:
כִּי־כֹה׀ אָמַר יְהוָה הִנְנִי נֹטֶה־אֵלֶיהָ כְּנָהָר שָׁלוֹם וּכְנַחַל שׁוֹטֵף כְּבוֹד גּוֹיִם וִינַקְתֶּם עַל־צַד תִּנָּשֵׂאוּ וְעַל־בִּרְכַּיִם תְּשָׁעֳשָׁעוּ: ובתרגום - אֲרֵי כִדנָן אֲמַר יְיָ הָאֲנָא מֵיתֵי לַהּ כִּשׁפַע נְהַר פְּרָת שְׁלָם וְכִנחַל מְגַבַּר יְקָר עַמְמַיָא וְתִתפַּנְקוּן עַל גִּססִין תִּתנַטלוּן וְעַל רְכוּבִּין תִּתרַבּוֹן : אמנם הפשט הוא וינקתם, על צד תנשאו, וכפי שמסביר רש"י שם וכנחל שוטף - אני נוטה אליה כבוד גוים. על צד - על צדי אומניכם; "על גיססין" (ת"י). תשעשעו - תהיו משועשעין , כדרך שמשעשעין את התינוק , 'אשבנייר' בלעז. וברד"ק ביותר הרחבה כי כה אמר יי'... שלום - שלום הגוים , שיבואו מכל פאה לשאול שלומם , ומביאים להם מנחה. ומה שאמר כנחל שוטף , לא שיזיק כמו הנחל השוטף , אלא כמו שהנחל השוטף יבוא במרוצה , כן יביאו כולם כבודם וממונם במרוצה; ועל הדרך הזה בא "כוש תריץ ידיו לאלהים" (תה' סח , לב). וינקתם - על דרך משל , כמו שיונק התינוק החלב מאין עמל , כן תאכלו כבוד הגוים שלא יגעתם בהם. ואחר שהמשיל אותם לתינוק ביניקה , המשיל אותם גם כן ליונק שנושאת אותו האומנת על צד ומשעשעת אותו על ברכיה , וכל זה ממיני גידול היונק; כן תהיו אתם מְנוּשָאִים בגוים ומכובדים בכל מיני כבוד וגדולה. תשעשעו - מבניין פועל שלא נזכר פועלו מבניין פועֵל שממנו יצא זה: "ושעשע יונק" (יש' יא , ח).
על כן אפשר בנותן טעם על פי הנאמר כאן להשתמש עם המילה צד לשני צדדים מהאי גיסא ומאידך גיסא, וינקתם על-צד, על- צד תנשאו אמן כי"ר.