סקר
ללומדים דף יומי בלילה - איזה דף אתם לומדים?




 

אין בושה לומר איני יודע / רפי זברגר

ברכות ג ע"ב - ד ע"א 
  

הקדמה

למדנו במשנה הראשונה במסכת כי ניתן לקרוא קריאת שמע של ערבית לדעת רבי אליעזר, עד סוף האשמורה הראשונה. הגמרא (ג:) ציטטה ברייתא המביאה מחלוקת תנאים כמה אשמורות יש בכל לילה: לדעת רבי ישנן ארבע משמרות, ולדעת רבי נתן ישנן רק שלוש משמרות. בהמשך, הביאה הגמרא את מקורו של רבי:
אמר רב זריקא אמר רבי אמי אמר רבי יהושע בן לוי: כתוב אחד אומר (תהילים קי''ט): חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ, וכתוב אחד אומר (שם): קִדְּמוּ עֵינַי אַשְׁמֻרוֹת לָשִׂיחַ בְּאִמְרָתֶךָ. הא כיצד? ארבע משמרות הוי הלילה.
הפסוק הראשון מתאר כי דוד המלך קם כל לילה בחצות, והפסוק השני מתאר כי באותה עת (בחצות הלילה, כאשר דוד קם משנתו) היו לפני אשמורות (משמרות בלשון רבים). כדי לתרץ את שני הפסוקים יש לומר בחצות הלילה היו עוד שתי משמרות, משמע כי בכל הלילה ישנן ארבע משמרות כשיטת רבי. 
בהמשך שאלה הגמרא כיצד יכול היה דוד המלך לכוון ולדעת בדיוק את נקודת חצות הלילה, כאשר משה רבינו גדול הנביאים לא ידע לכוון לשעת חצות. הגמרא מוכיחה מהפסוק בספר שמות (י''א, ד') וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה: כֹּה אָמַר ה' כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, כי משה רבינו לא יכל לכוון בדיוק לנקודה של חצות הלילה, ולכן אמר כַּחֲצֹת.
במאמר זה נלמד מספר תשובות של הגמרא לשאלה זו. 

הנושא

תשובה ראשונה של הגמרא (ג:):
דוד - סימנא הוה ליה, דאמר רב אחא בר ביזנא אמר רבי שמעון חסידא: כינור היה תלוי למעלה ממיטתו של דוד, וכיוון שהגיע חצות לילה, בא רוח צפונית ונושבת בו ומנגן מאליו. מיד היה עומד ועוסק בתורה עד שעלה עמוד השחר... אמר רב יצחק בר אדא, ואמרי לה, אמר רב יצחק בריה דרב אידי: מאי קרא (תהילים נ''ז, ט'): עוּרָה כְבוֹדִי עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר אָעִירָה שָּׁחַר.
לפי תשובה זו, דוד בעצמו לא יכל לכוון לשעת חצות הלילה. אך הכינור אשר היה תלוי לו מעל למיטתו "התחיל לנגן'' ברגע שהגיע רוח צפונית, בדיוק בחצות הלילה. זהו הסימן שלו לחצות, כדי לקום וללמוד תורה. 
תשובה שניה של הגמרא (ד.):
רבי זירא אמר: משה לעולם הוה ידע, ודוד נמי הוה ידע. 
רבי זירא חולק על רב אחא אשר וסובר כי גם משה וגם דוד ידעו לדעת מתי בדיוק חצות הלילה. 
לאור זאת, מיד מתעוררות שתי שאלות המתבקשות בסברתו של רבי זירא. 
וכיון דדוד הוה ידע, כנור למה ליה? לאתעורי משנתיה.
אם דוד ידע לכוון שעת חצות מדויקת, מדוע הוא השתמש בכינור, הלא לכאורה אין בו צורך. ועונה הגמרא: אמנם נכון, הכינור לא שימש אלא כמו ''שעון מעורר'', ולא כדי לסמן ולהציג לו את חצות הלילה. 
וכיון דמשה הוה ידע למה ליה למימר כַּחֲצֹת?
שתי תשובות לשאלה, אם משה רבינו ידע לכוון ולדייק לחצות הלילה, מדוע אמר כַּחֲצֹת, משמע לכאורה שלא ידע?
1. משה קסבר: שמא יטעו אצטגניני פרעה ויאמרו משה בדאי הוא. דאמר מר: למד לשונך לומר איני יודע, שמא תתבדה ותאחז. 
אמנם משה ידע בדיוק מתי חצות הלילה. אך נקט בלשון ספק (הוספת "כ' הספק") מתוך הנהגה כללית המנחה את האדם לדבר בלשון ספק. אדם מונחה ללמד את עצמו לדבר בלשון ספק, כיוון שאם ידבר באופן וודאי, אחרים עלולים להוכיח אותו על טעותו, ויחשיבו אותו כשקרן. 
2. רב אשי אמר: בפלגא אורתא דתליסר נגהי ארבסר הוה קאי, והכי קאמר משה לישראל: אמר הקב"ה: למחר כחצות הלילה כי האידנא, אני יוצא בתוך מצרים:
האות כ' איננה ''כ' הספק'' כמו שהבנו בתירוץ הראשון, אלא ''כ' הדימיון''. הפסוק התרחש לילה לפני הפסח, ואז אמר משה לישראל: שימו לב, מחר בחצות הלילה כמו שהיום אנו נמצאים בחצות הלילה, הקב''ה ''יצא'' אל המצרים להכות בהם מכת בכורות. 
 

מהו המסר

למדנו בתשובה הראשונה לשאלה מדוע נקט משה בלשון כַּחֲצֹת את העיקרון המלמד אותנו להשתמש בלשון ''איני יודע''. זהו מסר חשוב וערכי מאוד לחיים. לא להיות מהאנשים "אשר יודעים כל דבר''. לא לחשוב כי כל בכל נושא ובכל סוגיה יש לנו ידיעה והבנה עמוקה עד כדי הבעת דעה נחרצת אשר אינה משתמעת לשני פנים. לא – אין להתבייש ולומר בפה מלא: איני יודע. 
הזכרנו הנהגה זו גם במאמרנו על דף ק''ל במסכת בבא בתרא. שם למדנו כי אין ללמוד הלכה מפי לימוד עצמי ולא מפי מעשה של רב, אלא רק אם יאמרו לו: כך היא ההלכה וכך צריך לנהוג למעשה. אם כן, גם בנושאים הלכתיים צרופים, יש להיזהר ולהימנע מלקבוע מסמרות, אלא אם יש הוכחה ברורה וניצחת כי כך יש לנהוג. 
אנו מוצאים הנהגה זו גם אצל רש''י, גדול הפרשנים, במספר מקומות בפירושו על התורה ועל הגמרא. 
למשל, על הפסוק (בראשית כ''ח, ה'): וַיִּשְׁלַח יִצְחָק אֶת יַעֲקֹב וַיֵּלֶךְ פַּדֶּנָה אֲרָם אֶל לָבָן בֶּן בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי אֲחִי רִבְקָה אֵם יַעֲקֹב וְעֵשָׂו. כתב רש''י על המילים אֵם יַעֲקֹב וְעֵשָׂו איני יודע מה מלמדנו. ואם רש''י אינו בוש מלומר ''איני יודע'', אנו, על אחת כמה וכמה אין להתבייש משימוש בביטוי ''איני יודע''. 
 

לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: rafi.zeberger@gmail.com

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר