טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו 

כנגד שמונה עשרה חוליות שבשדרה – חוליות השדרה 

"הני שמונה עשרה כנגד מי? אמר רבי הלל בריה דרבי שמואל בר נחמני: כנגד שמונה עשרה אזכרות שאמר דוד בהבו לה' בני אלים. רב יוסף אמר: כנגד שמונה עשרה אזכרות שבקריאת שמע. אמר רבי תנחום אמר רבי יהושע בן לוי: כנגד שמונה עשרה חוליות שבשדרה" (ברכות, כח ע"ב).   

נושא מרכזי: מהן חוליות? מהו מספר חוליות השדרה?


בספרות חז"ל המונח "חוליה" איננו מוגבל רק לעצמות הטבעתיות המרכיבות את עמוד השדרה אלא גם לחלקיו הטבעתיים של מבנה מאורך הניתן לפירוק והרכבה. במסכת שבת (מה ע"ב) נאמר: "... וטעמא מאי? רבה ורב יוסף דאמרי תרווייהו: הואיל ואדם קובע לה מקום. אמר ליה אביי לרב יוסף והרי כילת חתנים דאדם קובע לו מקום ואמר שמואל משום רבי חייא כילת חתנים מותר לנטותה ומותר לפרקה בשבת? אלא אמר אביי: בשל חוליות. אי הכי מאי טעמא דרבי שמעון בן לקיש דשרי? מאי חוליות כעין חוליות דאית בה חידקי וכו'"(1). מפרש רש"י: "בשל חוליות - במנורה של פרקים, שמא תפול ותתפרק ויחזירנה, ונמצא עושה כלי". חוליות מפורסמות הן החוליות המתקבלות מחתכי רוחב בתנורו של עכנאי: "ובמתניתין ליכא? והא איכא הא דתנן: חתכו חוליות ונתן חול בין חוליא לחוליא, רבי אליעזר מטהר, וחכמים מטמאים, וזהו תנורו של עכנאי; מאי עכנאי? אמר רב יהודה אמר שמואל: מלמד, שהקיפוהו הלכות כעכנאי זה וטמאוהו" (ברכות, יט ע"א). מפרש רש"י: "חתכו חוליות - תנור של חרס שהוא עשוי ככלי ומטלטל, ותחלת ברייתו מן הטיט ומצרפו בכבשן כשאר קדרות, ואם נטמא הצריכו הכתוב נתיצה, ואם נתצו בענין זה שחתכו סביב סביב כחוליות עגולות, וחזר וחיברו בטיט של חול בין חוליא לחוליא, רבי אליעזר מטהר עולמית שאינו עוד ככלי חרס, שלא נשרף בכבשן, וחכמים מטמאין".

בשם חוליות נקראים גם הקטעים המחלקים את גדילי הציצית ותחומים על ידי הקשרים: "תכלת שכרך רובה כשרה, ואפילו לא כרך בה אלא חוליא אחת כשרה, ונויי תכלת שליש גדיל ושני שלישי ענף. וכמה שיעור חוליא? תניא, רבי אומר: כדי שיכרוך וישנה וישלש" (מנחות, לט ע"א). רש"י: "אלא חוליא אחת - הקפה ג' פעמים". בעברית המודרנית הורחבה משמעות המונח "חוליות" והיא מתייחסת גם לחלקים מתוך תהליכים או לקבוצת אנשים. למשל ניתן לומר "הקצאת התקציבים היא רק חוליה אחת בתוכנית ההבראה של המפעל" או "נשלחה חוליית חיילים לפוצץ את שער הכניסה למבנה". הטבעות הסחוסיות המקיפות את הקנה נקראות אף הן חוליות. במסכת חולין (מה, ע"א) אנו לומדים לגבי טריפות: "נפחתה כדלת; אמר רב נחמן: כדי שיכנס איסר לרחבו. נסדקה; אמר רב: אפילו לא נשתייר בה אלא חוליא אחת למעלה, וחוליא אחת למטה – כשרה". רש"י: "חוליא - טבעת שמעתי. ובעיני נראה שהן שלש טבעות כדאמרינן במנחות (דף לט) כדי שיכרוך וישנה וישלש הויא חוליא לגבי ציצית". חוליה מסוג אחר אנו מוצאים בהלכות שבת: "בעי רבי יוחנן בור תשעה ועקר ממנו חוליא והשלימה לעשרה מהו עקירת חפץ ועשיית מחיצה בהדי הדדי קאתו ומיחייב או לא מיחייב וכו'"(2) (שבת, צט ע"ב). בניגוד לחוליות האחרות שהן חלקים מוגדרים הבונים יחד מבנה שלם כאן אין מדובר ביחידה נפרדת אלא בחפירה והוצאה של נפח אדמה מוגדר.
 

מספר חוליות השדרה

לדעת רבי יהושע בן לוי מספר ברכות תפילת שמונה עשרה נקבע כנגד שמונה עשרה החוליות שבשדרה. רעיון זה מובא באופן מורחב במדרש (ויקרא רבה, ויקרא, פרשה א' ח'): "א"ר שמואל בר נחמן בשם רבי נתן: שמונה עשר צוויים כתוב בפרשת משכן כנגד י"ח חוליות שבשדרה וכנגדן קבעו חכמים י"ח ברכות שבתפלה כנגד י"ח הזכרות שבקריאת שמע וכנגד י"ח הזכרות (תהלים כט) שבהבו לה' בני אלים". למעשה יש 19 לשונות ציווי אלא שהאחרון הוא ציווי כללי שנאמר לבצלאל ואינו בחשבון ה – 18 (על פי פירוש הרז"ו). מספר זה עומד בניגוד לידוע לנו מספרי האנטומיה המציינים שמספר החוליות בשדרת האדם הוא 32 – 33. לסתירה זו נדרש א. סעיד במאמרו "מספר חוליות עמוד השדרה" (ראו שם במפורט). עלינו לזכור שלא ייתכן שמספר חוליות הגב באדם לא היה ידוע לחז"ל שהרי קל לראות אותם בשלדים. לדוגמה: הגמרא בבכורות (מה ע"א) מספרת על אירוע של ספירת עצמות: "א"ר יהודה אמר שמואל: מעשה בתלמידיו של ר' ישמעאל ששלקו זונה אחת שנתחייבה שריפה למלך, בדקו ומצאו בה מאתים וחמשים ושנים, אמר להם: שמא באשה בדקתם, שהוסיף לה הכתוב שני צירים ושני דלתות".

באופן כללי ניתן להסביר ש – 18 חוליות השדרה על פי חז"ל אינן מתייחסות לעמוד השדרה לכל אורכו אלא רק לחוליות הגב שאליהן מתחברות הצלעות וחוליות המותניים. מספר חוליות המתניים אצל רוב בני האדם הוא 5 אך גם המספר 6 מצוי למדי ואם כן אנו מגיעים למספר 18 (סעיד מציע צירופים נוספים ראו שם). למעשה ניתן ללמוד שהשדרה בפי חז"ל אינה כוללת את החוליות העליונות והתחתונות במשנה מפורשת באהלות (פ"א מ"ח) המונה את עצמות האדם: " ... ושמנה עשר חוליות בשדרה, תשעה בראש, שמנה בצואר, ששה במפתח של לב וחמשה בנקביו וכו'". במשנה אנו מוצאים שחוליות הצוואר, העצה והזנב נמנות בנפרד מחוליות השדרה.

ברצוני לתמוך בהצעה זו על פי המשך דברי הגמרא: "ואמר רבי תנחום אמר רבי יהושע בן לוי: המתפלל צריך שיכרע עד שיתפקקו כל חוליות שבשדרה; עולא אמר: עד כדי שיראה איסר כנגד לבו; רבי חנינא אמר: כיון שנענע ראשו שוב אינו צריך. אמר רבא: והוא דמצער נפשיה ומחזי כמאן דכרע". דברי רבי יהושע בן לוי מעידים על כך שהשדרה היא רק הקטע בעמוד השדרה המעורב בכריעה שהרי הוא אומר: "עד שיתפקקו כל חוליות שבשדרה". מכאן שהשדרה על פי חז"ל כוללת את חוליות הגב וחוליות המתניים המאפשרות את כפיפת הגו קדימה ואחורה ואת סיבובו לצדדים. חוליות הצוואר, העצה והזנב אינן מעורבות בכפיפת הגוף.

בהמשך הסוגיה אנו מוצאים הסתייגות מהמספר 18 ותוספת ברכה אחת. לדעת רבי יהושע בן לוי הברכה הנוספת היא כנגד "חוליא קטנה שבשדרה". ברור אם כן ש – 18 החוליות בשדרה אינן מייצגות את כל עמוד השדרה שהרי קיימת חוליה קטנה נוספת עליהן. ייתכן והכוונה לעצם הלשון המשלימה את מספר החוליות של הצוואר ל – 8 כדברי המשנה באהלות. ללא עצם זו נראה שמספר חוליות הצוואר הוא 7 בלבד. אמנם חוליות הזנב קטנות בצורת גרגירים אך הן מאוחות וקשה להתייחס רק לאחת מהן כיחידה נפרדת שכנגדה תוקנה הברכה ה - 19.

 עמוד השדרה של האדם             מקור: US government

 

(1) פירוש: ושואלים: וטעמא מאי [ומה טעם] יהא איסור מיוחד במנורה? רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו [אמרו שניהם]: הואיל ואדם קובע לה בדרך כלל מפני גודלה ושימושה מקום קבוע ומסויים, הרי זה כאילו היתה חלק בנוי מן הבית, שבהעברתו הריהו כהורסו. אמר ליה [לו] אביי לרב יוסף: והרי כילת חתנים שאדם קובע לו מקום, ובכל זאת אמר שמואל משום [בשם] ר' חייא: מותר לנטותה [להרכיבה] ומותר לפרקה בשבת ואם כלי קבוע כזה מותר להרכיבו ואין חוששים משום בניה, כל שכן שאין להחשיב בניה וסתירה במנורה! אלא אמר אביי: כאן מדובר במנורה מיוחדת שהיתה של חוליות, שהמנורה מורכבת מחלקים מתפרקים, ויש לחשוש שמא מתוך טלטולה תיפול המנורה ותתפרק לחלקיה, ויבוא להרכיבה, והריהו כעושה כלי בשבת. ומקשים: אי הכי [אם כך] שבמנורה כזו מדובר, מאי טעמיה[ מה טעמו] של ר' שמעון בן לקיש דשרי [שמתיר]? ומשיבים: אכן אין מדובר כאן במנורה מתפרקת ממש, אלא מאי [מה פירוש חוליות שאמרנו] כעין חוליות, דאית [שיש] בה חידקי [חריצים] ונראית כאילו היתה עשויה פרקים.
(2) פירוש: בעי [שאל] רבי יוחנן: היה בור שעומקו תשעה טפחים ועקר ממנו מקרקעיתו חוליא של עפר והשלימה לעומקו של הבור על ידי עקירת החוליה לעשרה טפחים, אם יזרוק חוליה זו אל רשות הרבים מהו הדין? וצדדי השאלה: האם נאמר כי עקירת החפץ (החוליה) ועשיית המחיצה (השלמת עומק הבור לעשרה) בהדי הדדי קאתו, ומיחייב [ביחד באו, ומתחייב], או שמא לא מיחייב [אינו מתחייב], ואם תימצי [תרצה] לומר כי כיון שלא הוי [היה] מחיצה בת עשרה טפחים מעיקרא [מתחילה] ולכך יש לומר כי לא מיחייב [אינו מתחייב].

מקור עיקרי:

א. סעיד,  "מספר חוליות עמוד השדרה", בבלוג "תורה ומדע".

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.


כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.