מדוע מסלקים היום חזן שטעה בברכת המינים?
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
ברכות כט ע"א
בגמרא אמר רב יהודה בשם רב שחזן שטעה בברכת המינים מסלקים אותו ולא מאפשרים לו להיות חזן, כי חוששים שמא הוא עצמו מהמינים. ב"בירור הלכה" מובאת מחלוקת האם מסלקים אותו לצמיתות או רק באופן חד פעמי, וכן מובא בשם המגן אברהם שאם טעה רק פעם אחת אין מסלקים אותו לצמיתות, אלא רק אם נוכחים לדעת שבאופן שיטתי הוא אינו אומר את ברכת המינים כפי שתקנוה.
המגן אברהם מוסיף שבפרט בזמן הזה, שאין מצויים בינינו מינים, אין להחמיר כל כך, וניתן לאפשר למי שטעה באופן חד פעמי להמשיך להיות שליח ציבור בתפילות אחרות.
על כך תמה הגרי"ש אלישיב זצ"ל: מכיוון שהמצב בזמננו השתנה ממה שהיה בתקופת הגמרא, וכיום כבר לא מצויים אותם מינים שהיו בזמנם, מדוע יש לסלק את החזן בכלל? לכאורה יש אף לאפשר לו להמשיך להתפלל את אותה תפילה.
אולם מלשון הפוסקים נראה שהדין נשאר גם בזמננו שמסלקים אותו. ייתכן שמשום כך נוספו לברכה זו מלבד המינים גם המלשינים והזדים ואויבי עם ישראל, כי עוזבי ה' הרשעים פושטים צורה ולובשים צורה. בכל דור יש את התנועה שמבטאת את הרשעים שמתנגדים לתורה, ואף על פי ששם התנועה משתנה מדור לדור, הברכה עדיין רלבנטית כמו שהייתה בדורות קודמים.
