סקר
האם אתה לומד עם גמרא מפורשת/מבוארת?






 

גרסאות הדף היומי מבית אתר "הכי גרסינן"
צוות אקדמי -
עמותת פרידברג לכתבי יד יהודיים (FJMS)
 

תהילה לדוד - שלוש פעמים?

ברכות ד ע"ב

הלל גרשוני

 

אמר רבי אלעזר א"ר אבינא: כל האומר תהלה לדוד בכל יום שלש פעמים מובטח לו שהוא בן העולם הבא.

מהן שלוש פעמים? רש"י אומר: "כנגד שלש תפילות". מדוע כנגד שלוש תפילות דווקא? הדבר צריך עיון. מכל מקום ניתן לקשור את שלוש הפעמים הללו לשלוש הפעמים שאנחנו אומרים את הפרק הזה בתפילה: בפסוקי דזימרא, לפני "ובא לציון", ובתפילת מנחה.

הלומד במהדורת וילנא (שגם היא נמצא באתר הכי גרסינן) יגלה ליד המילים "שלש פעמים" ציון לגיליון הש"ס של ר' עקיבא איגר. ושם נאמר: "בהרא"ש ליתא ג"פ וכן בטור וברוקח סימן ש"ך איתא כל האומר תהלה לדוד בכל יום מובטח לו".

אם נעיין בסינופסיס באתר נגלה שני דברים: האחד, שבכתב יד מינכן ובכתב יד פריס נאמר "אמר רבי אלעזר *בר* אבינא", כפי שהוא גם לפנינו בדפוס וילנא במימרא הבאה (ובגיליון דפוס וילנא על אתר). והשני, שבכתב יד פריס באמת לא נאמר "שלש פעמים" – ובכתב יד מינכן הוא נמצא, אבל לפני המילים "בכל יום".

בסינופסיס נמצא גם קטע גניזה קטוע מאוד, המתועתק כ"?ום?", כלומר הקריאה מסופקת, אבל אם הקריאה נכונה היינו חושבים שהיא גרסה את "בכל יום". אך עיון בקטע כולו מעלה שהשורות בו קצרות למדי (בהמשך בסוף שורה אחת יש "לא תוסיף" ובסוף השורה שלאחריה "הכי" – מה שמעלה אורך שורה של כשבע מילים), ובסוף השורה הבאה נאמר "דרך". אם כן ה"ום" שלפנינו אינו אלא הסוף של "משום", וכך יש לקרוא: "משום [דאתיא באל"ף בי"ת נימא אשרי תמימי] דרך", וממילא אין בקטע הגניזה שלנו שום עדות לנוסח "בכל יום".

אם ניכנס ל"עדי הנוסח החסרים" נראה כרגיל את כתב יד פירנצה 7 (שתמונותיו נמצאות באתר) וכתב יד אוקספורד 366.

בכתב יד פירנצה נאמר "שלשה פעמים בכל יום", אך בגיליון נכתב: "גמ' א' לא גריס". בכתב יד אוקספורד המילים "שלש פעמים" אינן נמצאות.

אם נסכם, בדפוס נאמר "בכל יום שלש פעמים". בכתב יד מינכן ובכתב יד פירנצה: "שלש[ה] פעמים בכל יום". בגיליון כתב יד פירנצה מעירים על נוסח שבו המילים חסרות, וכן חסר בכתבי יד פריס ואוקספורד. הנדידה של המילים "שלש פעמים" יכולה גם היא להעיד על משניותן: כאשר קטע מסוים נמצא בחלק מכתבי היד במקום אחד ובחלק במקום אחר, זה יכול להיות סימן לתוספת, כאשר כל מעתיק הכניס את התוספת במקום אחר; וייתכן שהיו מעתיקים שהוסיפו את המילים בעקבות רש"י. וכן הראשונים חולקים בשאלה אם גורסים את המילים הללו. מכלול העדויות מטה לכיוון הסברה שאלו מילים שאינן מקוריות ונוספו בשלב מאוחר יותר.

וראו תשובות רב נטרונאי גאון - ברודי (אופק) אורח חיים סימן לח:

ולומר יענך ה' ביום צרה (תה' כ) בקדושא דסדרא, כך השיב:
כשאמרו חכמים כל האומר תהלה לדוד בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא, לא אמרו או שתים או שלוש פעמים, ומשמע אפילו פעם אחת. אלא חכמים האחרונים התקינו לישראל שבעיירות לומר בפסוקי דזמרא ובסידרא ובמנחה, שמא יפשעו בפעם או בשתים, תשתייר אחת בידם, לא מפני שחייב לאומרה שלש פעמים - וראיה לדבר, דהא שבת אין בה סידרא בשחרית, ואין בה תהלה לדוד אלא שתי פעמים. ואף בקדושא דסדרא בשתי ישיבות תהלה לדוד אומרין, ובבית רבינו שבבבל תהלה לדוד אנו אומרין, אבל בשאר בתי כנסיות יש שאומרין תהלה לדוד ויש שאומרים יענך ה' ביום צרה, וסומכין לומר: שבת תוכיח, שאין אומרים בה אלא שתי פעמים.

***

עוד חילופי גרסאות:
לאחר "מאי קרא... אעירה שחר" נוסף בכמה כתבי יד (בנוסחים שונים): "צפרא מיתער יקרא דאינשי, יקרא דידי מיתער צפרא". | "אמר הקב"ה למחר כחצות הלילה כי האידנא אני יוצא בתוך מצרים" - בכתבי יד (בנוסחים שונים): "לילה אחרת כחצות הלילה הזה הק'ב'ה' מיתגלי עליכון". | "חכמים עשו סייג לדבריהם" - בכמה קטעי גניזה במקום "סייג", "חיזוק" או "חיזוק סייג".

לגרסאות נוספות היכנסו לאתר הכי גרסינן בפורטל fjms.org.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר