גרסאות הדף היומי מבית אתר "הכי גרסינן"
צוות אקדמי - עמותת פרידברג לכתבי יד יהודיים (FJMS)
 

על מה שמח דוד?

ברכות ז ע"א-ע"ב

עשהאל שמלצר

מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו.
מזמור לדוד? קינה לדוד מיבעי ליה!
אמר ר' שמעון בן אבישלום:
משל למה הדבר דומה לאדם שיצא עליו שטר חוב: קודם שפרעו היה עצב, לאחר שפרעו שמח.
אף כן דוד, כיון שאמר לו הקב"ה 'הנני מקים עליך רעה מביתך' היה עצב.
אמר: שמא עבד או ממזר הוא דלא חייס עלי?
כיון דחזא דאבשלום הוא - שמח, משום הכי אמר 'מזמור'.

הערה לגבי שם האומר: בדפוסים הוא ר' שמעון בן אבישלום, אך בכתבי היד ר' שמעון בן *אבשלום*! האם מקרי שהוא זה שמדבר על אבשלום?

כעת נעבור לעיקר דיוננו והוא המשל על אדם שיצא עליו שטר חוב. כך הגרסה בדפוסים וכן בכתבי היד אוקספורד, פירנצה וגיליון מינכן וכן בקטע גניזה אחד מאוקספורד.

אמנם בגוף כתב יד מינכן וכן בכמה קטעי גניזה הגרסה במשל שונה:

"משל לאדם שהיו או' לו למחר מוציאין עליך שטר חוב. קודם שרואהו עצב לאחר שראהו שמח" (כתב יד מינכן)

(בכתב יד פריס הנוסח מורכב משני ענפי הנוסח. הרישא "למחר מוציאין..." כמו ענף מינכן גניזה, והסיפא "קודם שפרעו... לאחר שפרעו" כמו ענף הדפוס)

ההבדל בין המשלים ברור. בענף הנוסח של הדפוס מדובר על אדם שיש כנגדו שטר חוב והוא מודאג כל זמן שאינו פורע, ואינו שמח אלא לאחר הפירעון. ואילו בענף הנוסח של כתב יד מינכן וקטעי הגניזה מדובר באדם שאומרים לו שיצא כנגדו שטר חוב אך הוא מודאג מפני חוסר הידיעה – מי בעל חובו וכמה הוא חייב לו, וכאשר נודע לו בעל חובו וסכום הפירעון כבר הוא שמח.

איזה משל מתאים יותר למצבו של דוד המלך? באופן פשוט המשל בענף מינכן והגניזה. דוד היה דואג מן הנבואה "הנני מקים עליך רעה מביתך", והדאגה כפי שמתוארת בתלמוד היא מן הלא נודע כיצד תבוא עליו הרעה ועל ידי מי - "שמא עבד או ממזר הוא", כאשר נודע לו שזה אבשלום בנו שמח ואמר שירה.

עם זאת, המשל כשלעצמו ברור בנוסח של ענף הדפוס – אדם שמח לאחר הפירעון ולא רק כאשר נודע לו בעל חובו. יתכן אם כן שזהו אינטרס מספיק למאן דהו במשך מסירת הגמרא, ומדובר בזמן קדום, שכן הנוסח נמצא בשלשה כתבי יד אשכנזיים אך גם בקטע גניזה מזרחי, "לתקן" את המשל ולהתאים אותו להיגיון.

יתכן היה להגיד שמבחינת דוד חטא בת שבע הינו החוב שלו והוא דואג מתי יכופר, עצם המרד כנגדו הוא כבר הפירעון של שטר החוב שהרי הנבואה אומרת לו "הנני מקים עליך רעה מביתך" ולכן הוא שמח בקיום המרד.

אך דברי התלמוד עצמו מטים לכיוון הפירוש הראשון.

***

גרסאות נוספות בקצרה (להקלת ההפניה צוינו מספרי היחידות באתר הכי גרסינן. בתצוגת הסינופסיס באתר יש לסמן את "הצג מספור יחידה" על מנת לראות את מספרי היחידות):

יחידה 101076 (ע"א שורות 8-15) בקטע גניזה וכן בגיליון מינכן קטע גמרא שככל הנראה מקורו ממסכת מגילה דף טו.

יחידה 101077 (ע"א 16-22) נצטט את גיליון כתב יד: מינכן: "מאי דכתיב גרסי' ולא גרסי' מניין שאין מרצין לו לאדם כו' דכתיב כו' דמשום ר' שמעון בן יוחי קאמ' לה לקמן אבל הסופרים שבשו הספרים וטעו והגיהו כאן הא דלקמן דחד קרא הוא". בדפוסים הנוסח הוא כנוסח הדחוי בגיליון מינכן.

יחידה 101081 (ע"א 35-40) בדפוס וילנה בלבד בעקבות הצנזורה "עובדי כוכבים" בשאר עדי הנוסח "אומות העולם". חילופי סדר משמעותיים בין עדי הנוסח בסדר הבאת סוגי הצדיקים והרשעים.

שמות חכמים ביחידה 101085 (ע"ב 1-15): בכתב יד פריס "אמר רב יוסף" בכל כתבי היד "אמר רב ואף" ככל הנראה המילה ואף לא היתה ברורה בכתב היד שעמד בפני סופר כתב יד פריס ונראתה לו כ"יוסף". בכל קטעי הגניזה "אלא אמ' רבא" בהסבר דברי דניאל שלא ככתבי היד השלמים והדפוסים שבהם מאמר הגמרא אינו מיוחס לאמורא.

לגרסאות נוספות היכנסו לאתר הכי גרסינן בפורטל fjms.org.