מהי נקמה לטובה ומהי נקמה לרעה?

נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון

ברכות לג ע"א

מילה שנכתבה בתנ"ך בין שני שמות של הקב"ה הינה בעלת חשיבות מיוחדת. כך אמר רב אמי: "גדולה דעה שנתנה בין שתי אותיות, שנאמר (שמואל א ב,ג): "כי אל דעות ה'". בקשר לזה נאמר בגמרא גם ש"גדולה נקמה", שכן גם היא נאמרה בין שני שמות ה' בפסוק (תהלים צד,א): "אֵל־נְקָמ֥וֹת ה'". יש לשים לב לכך שבשני הפסוקים שני השמות הללו מייצגים את מידת הרחמים ואת מידת הדין, ולגבי כך אמר עולא: "שתי נקמות הללו למה? אחת לטובה ואחת לרעה".

בפורים חייב אדם להתבשם עד שלא ידע "בין ארור המן לברוך מרדכי", וכתב על כך הגר"א (בביאורו סימן תרצה,ב): "בין נקמת המן לגדולת מרדכי והוא מ"ש גדולה נקמה שניתנה כו' ואמרו גדולה דעה וכיון שניטלה הדעה לא ידע כו':

הגרי"ש אלישיב זצ"ל הסביר את הדברים שבנס פורים היו שתי נקמות: אחת לטובה, שזהו גדולת מרדכי, ואחת לרעה, שזהו מפלתו של המן. וכיון שהנקמה היא כדעה, שישנה בשני אופנים של חסד ושל דין, אדם שמתבסם ניטלה ממנו דעה להבחין בין נקמה לטובה לנקמה לרעה. ייתכן שהוא יחשוב שהנקמה לטובה שמתבטאת בגדולתו של מרדכי והעם היהודי עדיפה, אולם זוהי טעות, כי וודאי הוא שכאשר מדובר בעמלק נקמה לרעה עדיפה, כיון שעיקר הנקמה הוא מחיית עמלק, שהרי אין כסאו של הקב"ה שלם עד שימחה שמו של עמלק מתחת השמים.