לא תרצח
ברכות מג ע"ב
"ואמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב, ואמרי לה אמר רב חנא בר ביזנא אמר רבי שמעון חסידא, ואמרי לה אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: נוח לו לאדם שיפיל עצמו לתוך כבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים. מנלן - מתמר, שנאמר: (בראשית לח, כה) הִיא מוּצֵאת וגו' ".
לשון הפסוק המלא: הִוא מוּצֵאת וְהִיא שָׁלְחָה אֶל חָמִיהָ לֵאמֹר לְאִישׁ אֲשֶׁר אֵלֶּה לּוֹ אָנֹכִי הָרָה וַתֹּאמֶר הַכֶּר נָא לְמִי הַחֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים וְהַמַּטֶּה הָאֵלֶּה.
כבר בפסוק הקודם הכריע יהודה את דינה של תמר, ופסק: הוֹצִיאוּהָ וְתִשָּׂרֵף. ולמרות זאת היא לא טענה במפגיע להגנתה שהרה היא ליהודה עצמו, אלא שלחה בצנעה אליו בלבד, וברמז, ובכך איפשרה לו להתכחש למעורבותו מכל וכל.
גם יתכן שהדרשה מבוססת על המילים: הִוא מוּצֵאת, שבנוסף למשמעות משורש י.צ.א. כלומר שהוציאו אותה לעבר המשריפה, יש גם משמעות משורש י.צ.ת. כלומר שכבר הציתו את האש, ומשום כך היה זה הרגע האחרון בו יכלה עדיין לטעון להצלתה, ולמרות זאת היא הקפידה שלא לפגוע בכבודו של יהודה.
וצריך ביאור, אמנם אמרו בכמה מקומות: "המלבין פני חבירו ברבים אין לו חלק לעולם הבא" וזהו עוון חמור ביותר, אבל כיצד יתכן שחייב למסור את נפשו על כך, והרי בכמה מקומות אמרו על מצוות התורה: "(ויקרא יח, ה) וָחַי בָּהֶם - ולא שימות בהם"!
אלא שגם איסור הלבנת פני חברו ברבים הוא בכלל איסור לא תרצח שבעשרת הדיברות שהוא בדין יהרג ואל יעבור! שהרי אמרו במסכת בבא מציעא דף נח ע"ב: "תני תנא קמיה דרב נחמן בר יצחק: כל המלבין פני חבירו ברבים כאילו שופך דמים". ואף שאינו רוצח ממש ושמשום כך הלשון הוא "כאילו" שופך דמים, מכל מקום נחשב הדבר לאביזרייהו של שפיכות דמים, כלומר האביזרים המשויכים אליו. ובדומה לדין אביזרייהו דגילוי עריות שנאמר בהם: "ימות, ואל תבעל לו" (סנהדרין דף עה ע"א).
אבל קשה, מנין שהיתה לתמר כזו מסירות נפש? היא אמנם אפשרה ליהודה להודות מעצמו, אך אם לא היה מודה מיד, יכלה היא עדין ברגע האחרון להכריז קבל עם ועדה שהיא הרה ליהודה ושיש בידיה עדים לכך, ויהודה היה אז נאלץ להודות בעל כורחו!
אלא שאמרו במסכת עירובין דף יט ע"א: "מדת בשר ודם מתחייב אדם הריגה למלכות מטילין לו חכה לתוך פיו כדי שלא יקלל את המלך". תמר ידעה שבגלותה ליהודה שיש בידיה מידע מביך לגביו, הוא עלול שלא להודות ולנקוט אז בדרכם של המוציאים להורג שאינם מאפשרים לנידון להוציא מילה אחת של ביזיון כלפיהם.
