האם יכול להיות זימון ביום הכפורים?
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
ברכות מה ע"א
במשנה נאמר שמי שאכל דבר שאסור באכילה – אין מזמנים עליו. ב"בירור הלכה" מובאת מחלוקת הראשונים האם מי שאוכל דבר אסור צריך לברך. לדעת הרמב"ם האוכל דבר איסור אין מברך עליו, ונחלקו המפרשים בטעם הדבר. הט"ז סבור שאכילה של איסור אינה נחשבת כלל אכילה, ממילא אין צורך לברך עליה. לעומת זאת הלבוש מסביר שאף אם אכילת איסור נחשבת אכילה אין מברכים עליה, כי מכיוון שמדובר בעבירה – אין מברכים כלל, ומי שמברך אין ברכתו נחשבת ברכה אלא נאצה, כמו שנאמר (תהלים י,ג): "וּבֹצֵ֥עַ בֵּ֝רֵ֗ךְ נִ֮אֵ֥ץ ה'".
ההבדל בין הטעמים הוא במצב בו צריך אדם לאכול אוכל לא כשר בגלל פיקוח נפש, לפי טעם הט"ז שאין זו נחשבת אכילה – גם במצב כזה אינו מברך לדעת הרמב"ם, אולם לפי הסבר הלבוש, מכיוון שיש לו צורך באכילה זו והתורה התירה זאת – אין זו נאצה ולכן צריך לברך.
גם לפי הדעה שיש לברך על אכילת איסור – אין מזמנים על אכילה כזו. הסבר הדבר על פי הרשב"א הוא: "שאין קבע וחיבור לדברים אסורים", כלומר שאכילה של דבר איסור, גם אם היא מותרת במצב מסוים ולאדם מסוים, אינה נחשבת לאכילה של קבע ולכן אין זימון במצב זה, כי זימון שייך רק באכילת קבע.
על פי זה פסק הגרי"ש אלישיב זצ"ל, ששלושה אנשים שהיו מוכרחים לאכול ביום הכיפורים, ואכלו ביחד – אינם מזמנים, מכיוון שאכילת כל אחד מהם נחשבת לאכילת עראי שאין בה קביעות, ובאכילה שכזו אין זימון.
