טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו 

האי סמלק מברכין עלויה בורא עצי בשמים – יסמין

"אמר רב גידל אמר רב: האי סמלק מברכין עלויה בורא עצי בשמים. אמר רב חננאל אמר רב: הני חלפי דימא מברכין עלייהו בורא עצי בשמים. אמר מר זוטרא: מאי קראה? והיא העלתם הגגה ותטמנם בפשתי העץ" (ברכות, מג ע"ב).   

פירוש: אמר רב גידל אמר רב: האי סמלק שהוא עשב ריחני מברכין עלויה [עליו] "בורא עצי בשמים". אמר רב חננאל אמר רב: הני חלפי דימא שהוא עשב בושם הגדל ליד הים מברכין עלייהו [עליהם] "בורא עצי בשמים". אמר מר זוטרא: מאי קראה [מה הכתוב] ממנו הוכחה לכך שקוראים "עץ" לדבר שיש בו רק גבעולים רכים למדי "והיא העלתם הגגה ותטמנם בפשתי העץ" (יהושע ב ו') הרי שאף גבעולי הפשתן נקראים "עץ" (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).

שם עברי: יסמין           שם באנגלית: Jasmine           שם מדעי: Jasminum

שם נרדף במקורות: סמלק, סימלק, יסמין           שמות בשפות אחרות: ערבית – ياسمين (yasimin).


הנושא המרכזי: מהו סמלק?


הערוך (ערך "כספן") מזהה את הסימלק עם "יסמין". רש"י פירש: "סמלק - יסמין קורין לו בלשון ישמעאל, והוא מין עשב שיש בו שלש שורות של עלין זו למעלה מזו ושלשה עלין לכל שורה". ערך זה מספק לנו הצצה לסוגיה מתודית שאותה הזכיר ח. י. קאהוט (ערך "כספן"): "... וגם במה שכתב רבינו יסמין הוא סימלק נגרר לפע"ד אחר בה"ג כי כן כתב בפירוש הלכות ברכות פ"ו דף ח' ע"ג וז"ל. אמר רב גידל אמר רב האי סימלק בורא עצי בשמים וסימלק היינו יסמין ע"כ. ומעתה אינו נחוץ לומר כי בפירש"י נוסף מאמר: "סמלק יסמין קורין לו בל' ישמעאל" מערוך כי אם מבה"ג עצמו שהוא ג"כ המקור לפי' הערוך". בדבריו מנסה קאהוט לבסס את עמדתו הכללית שבניגוד למנהגו בשאר הש"ס הרי שמסכת ברכות עדיין לא עמד לפני רש"י פירוש הערוך. לדעת קאהוט יש להגיה את השם "סמלק" וצריך לומר "סמבק" שהוא שמו הלטיני של היסמין הערבי (תמונה 1). בתשובות רב נטרונאי גאון (ברודי, אופק, תשובות פרשניות סי' תל"ז) אנו מוצאים: "... ויסמין זו {הוא סימלק} שאמרו חכמים בכאי זה צד (ברכות מג רע"ב) האי סימלק מברכינן עליה בורא עצי בסמים, ושמו בלשון ערבי זנבק". רבי בנימין מוספיא כתב ב"מוסף הערוך" (ערך "יסמין"): פירוש בלשון יונית ורומית וישמעאל מין פרח לבן ולו ריח ערב טוב". היסמין נקרא בערבית ياسمين (yasimin).

היסמין הוא שמו של סוג שיחים ומטפסים במשפחת הזיתיים. הסוג מונה כ – 200 מינים שמוצאם באזורים טרופיים וממוזגים חמים באירואסיה ואוקיאניה. כיום מגדלים מיני יסמין בקנה מידה נרחב בזכות ריח הבושם האופייני של פרחיהם. בישראל מין הבר היחיד הוא יסמין שיחני (תמונה 2). למין זה עלים מורכבים בעלי 3 עלעלים ובכך עונה באופן חלקי לתאור המופיע במפרשים המתייחס לכפולות 3 בעלים. המבנה אינו תואם את התאור המורכב של סידור העלים המופיע ברש"י. מאידך גיסא צבע הפרחים של יסמין שיחני הוא צהוב ולא לבן כפי שמתארים המפרשים. ליסמין הערבי פרחים לבנים ואולי כוונת הכתובים אליו.

זיהוי אחר מובא ברבינו יונה על הרי"ף (ברכות, לא ע"ב): "סמלק וחילפי דימא העץ שלו הוא רך ביותר ונקרא בלעז רוזמרי"ן ואפילו הכי מברכין עליו בורא עצי בשמים וכו'". בבית יוסף (או"ח, סי' רטז ז') אנו מוצאים: "סימלק וחלפי ימא בורא עצי בשמים. בפרק כיצד מברכין (מג:) ופירש רש"י כמו שכתב רבינו וה"ר יונה (שם ד"ה וסמלק) כתב העץ שלו הוא רך ביותר ונקרא רוסמארי"ן ואפילו הכי מברכין עליו בורא עצי בשמים". מהציטוטים שהבאתי קשה להסיק האם סימלק הוא הרוזמרין או חלפי דימא משום שהם נכתבו יחד לפני הלעז רוזמרין ולכן לא ברור למי מהם הוא מתייחס. בשאלה זו הכריע הגר"א (ביאור הגר"א, או"ח, סי' רטז): "י"מ רוסמא"רין. כ"כ ב"י בשם תר"י. וטעה דתר"י לא כתבו אלא על חלפי דימא וכן פי' בערוך בשם הגאונים (ועבש"ס בגליון) וכו'". ערוך השולחן (או"ח, סי' רטז) התייחס לסימלק בנפרד: "כתב רבינו הב"י בסעיף ז' סימלק וחילפי דימא מברך בורא עצי בשמים. סימלק יש מפרשים רוסמארי"ן ויש מפרשים יאסמי"ן ויש מפרשים שהוא עשב שיש לו שלש שורות של עלין זו למעלה מזו ולכל שורה שלש עלין, וחילפי דימא הוא שבולת נרד שקורין אישפי"ק וזהו שפיגענא"ר [ט"ז] וכו'".

אמנם הרוזמרין הוא צמח ריחני אך פרחיו תכולים, עליו נגדיים (תמונות 3-4) ולא ברור הקשר בינו לבין תאורי המפרשים. מסתבר אם כן שהשם רוזמרין שהוזכר על ידי רבינו יונה והבית יוסף מתייחס לחלפי דימא ולא לסימלק. על "חילפי דימא" הרחבתי במאמר "הני חלפי דימא מברכין עלייהו בורא עצי בשמים".
  

תמונה 1. יסמין ערבי         צילם: Habib M'henni		תמונה 2. יסמין שיחני          צילמה: שרה גולד

תמונה 3. רוזמרין		תמונה 4. רוזמרין

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.


כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.