סקר
ללומדים דף יומי בלילה - איזה דף אתם לומדים?




 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו 


אין הקומץ משביע את הארי - אריה

 

"כיון שעלה עמוד השחר נכנסו חכמי ישראל אצלו, אמרו לו: אדונינו המלך, עמך ישראל צריכין פרנסה. אמר להם: לכו והתפרנסו זה מזה. אמרו לו: אין הקומץ משביע את הארי ואין הבור מתמלא מחוליתו" (ברכות, ג ע"ב).  
 

שם עברי: אריה אסייני   שם באנגלית: Lion   שם מדעי: Panthera leo persica

שמות נרדפים במקורות: לביא, שחל, ליש, כפיר, גורייתא, לביאה (נקבה).


נושא מרכזי: מהו הקומץ ומדוע איננו משביע דווקא ארי?

 

לנושאים נוספים העוסקים באריה - הקש\י כאן.



מהרי"ץ חיות בהגהותיו על מסכת ברכות כותב(1): "נ"ב בש"ס שלנו לא פירש"י כלום אבל ברש"י שבעין יעקב נמצא שני פירושים ע"ז. פי' אחד קומץ היינו דבר מועט ופי' השני היינו חגב דקומצא הוא תרגום של חגב ע"ש. והיינו כי דרכי הארי לקלוט החגבים מן האוויר אולם אין זה מספיק להשביעו". את התרגום של חגב אנו מוצאים בפסוקים:  "ושם ראינו את הנפילים בני ענק מן הנפלים ונהי בעיננו כחגבים וכן היינו בעיניהם" (במדבר, י"ג ל"ג). בתרגום אונקלוס: "... והוינא בעיני נפשנא כקמצין וכו'" ובתרגום יונתן: "והוינא דמיין באנפי נפשתנא הי כקמצן". בפסוק "הישב על חוג הארץ וישביה כחגבים הנוטה כדק שמים וימתחם כאהל לשבת" (ישעיהו, מ' כ"ב) מפרש תרגום יונתן: "... וכל יתבי ארעא חשיבין קדמוהי כקמצין וכו'".

לפני שנפנה לדון בדברים עצמם מעניין לציין שהמהרי"ץ חיות [כ"ח בחשוון תקס"ו (12 באוקטובר 1855) - א' בחשוון תרט"ז), למד גם לימודים כלליים, בצד הכשרתו התורנית הענפה, דבר שהיה חריג באותה תקופה בקרב יהודים שומרי תורה ומצוות. בין השאר הוא למד תקופה מסויימת מדעי טבע וייתכן ומכאן ידיעתו לגבי "דרכי הארי".

הארי מהווה דוגמה לבעל חיים שאין הקומץ משביעו משום שאכן, מבין הטורפים הגדולים, תצרוכת הבשר שלו היא הגדולה ביותר. תצרוכת הבשר היומית היא בין 5 ק"ג בנקבות ל – 7 ק"ג בזכרים ואילו תצרוכת הבשר של הברדלס היא כחצי מכמות זו. עובדה זו מתיישבת היטב עם פירוש רש"י הראשון שקומץ הוא דבר מועט.

הפירוש השני עלול להראות תמוה משום שמה לו ל"מלך החיות" ולחגבים? התשובה לשאלה נעוצה בהתנהגות המיוחדת של האריה.

בניגוד לברדלסים, למשל, הניזונים אך ורק מטרף שניצוד על ידם ומתפריט קבוע הרי שהאריות הם הסתגלתנים ביותר מבין הטורפים. בתנאי לחץ וחוסר ברירה הם ניזונים ממגוון רחב של בעלי חיים מבלי להתחשב במקורו. הם ניזונים מפגרים שאותם הם גוזלים מבעלי חיים אחרים. הם מקשיבים לקולות צבועים או סוקרים במשך היום את השמים בתקווה לגלות נשרים שבעזרתם יגיעו לפגר כלשהו. האריה הוא בעל חיים עצל ויוצא לציד רק כאשר הרעב מציק לו במידה ששוב אינו יכול לסבול יותר. אך כל עוד נותרה לו שארית מזון קטנה לא יטרח לצאת לציד. הם מסתפקים בצבאים צעירים או גורי-חיות שנעזבו חבויים בסבך. בזמנים קשים יותר עשויים האריות לאכול מזון אף פחות שגרתי כמו צבים וזוחלים. לאור זאת לא מן הנמנע שהם ילכדו גם חרקים גדולים כמו חגבים וכדברי הפירוש השני ברש"י. בגופם של חגבים גדולים יש בשר בכמות קטנה מכדי להשביע אך ראוייה למאכל. בהקשר זה כדאי להזכיר  את מנהגם, בעבר, של יהודי תימן  לאכול את הארבה שאף הוא מין חגב.
 

       
תמונה 1.  רגבן בית הלחמי - צולם בחרמון  

תמונה 2. אריה - מתוך פסיפס המזלות בחמת טבריה
              (337-286 לספה"נ).

   
   


(1) תודות לעלון מאורות הדף על ההפנייה לפירוש זה.  

 

רשימת מקורות:

אנציקלופדית חיות הבר, כרך 2 (188-189). 
 


לעיון נוסף:

 

פורטל "הדף היומי":

מהו הקומץ ומדוע איננו משביע דווקא ארי? - "אין הקומץ משביע את הארי" (ברכות, ג ע"ב).

האם האריה הוא "מלך החיות"? - "מלך שבחיות ארי, מלך שבבהמות שור" (חגיגה, יג ע"ב).

מדוע נפילה לבור עם נחשים או עקרבים מסוכנת מנפילה לבור אריות? - "נפל לגוב אריות אין מעידין עליו" (יבמות, קכא, ע"א).

א. האריות – תאור כללי ב. מעמד אריות מאולפים - "האדם הזאב והארי והדוב והנמר והברדלס והנחש הרי אלו מועדין" (בבא קמא, טו ע"ב).

מאפייני הטורפים - "הזאב והארי הדוב והנמר והברדלס" (בבא קמא, טו ע"ב)

במה שונה דרך התזונה של האריה מטורפים אחרים? - "ארי ברשות הרבים, דרס ואכל פטור" (בבא קמא, טז ע"ב).

הסכנה המיוחדת בארי ודוב - "גם את הארי גם הדוב הכה עבדך" (בבא מציעא, קו ע"א).

מדוע נבחר דווקא האריה כדוגמא לסילוק נזק? - "האי מבריח ארי מנכסי חברו הוא" (בבא בתרא, נג ע"א) 
 
מדוע נבחר האריה לבטא את הקשר בין הקב"ה לישראל? – "מי מטיל כסותו בין לביא ללביאה" (סנהדרין, קו ע"א).

הדמיון בין ההיכל ומבנה האריה – "צר מאחוריו ורחב מלפניו, ודומה לארי" (מידות, לז ע"א).

האריה כטורף מסוכן ומאיים – "למטבל ביומא דתמניא, משום אריותא" (נדה, סז ע"ב).

 

 
 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

 


כתב: ד"ר משה רענן    © כל הזכויות שמורות

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה. 

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר