על איזה נס מברכים?

נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון

ברכות נד ע"א

אדם שנעשה לו נס במקום מסוים מברך כאשר מגיע לאותו מקום לאחר שלושים יום שלא היה שם: ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם שעשה לי נס במקום הזה.

ב"בירור הלכה" מובאת מחלוקת: לפי דעה אחת אפשר לברך בשם ומלכות רק על נס מופתי שיוצא מגדר מנהג העולם, כגון קריעת ים סוף שהוא נס ששינה את חוקי הטבע, אבל אין מברכים על נס שנעשה באופן טבעי, כגון שבאו עליו גנבים עד כדי סכנה וניצל מכך. לעומת זאת יש הסוברים שמברכים גם על נס של הצלה מגנבים שניסו להתנפל עליו, אף על פי שזהו נס שנעשה על פי חוקי הטבע ומנהגו של עולם.

המאירי כותב שיש להבדיל בין נס שנעשה ליחיד, שגם אם נעשה על פי מנהג העולם הוא נס גדול ויש לברך עליו, לבין נס שנעשה לרבים שאין מברכים עליו אלא אם כן זהו נס בלתי רגיל. עם זאת כותב המאירי שנס שנעשה לרבים מברכים עליו גם אם לא היה בו שינוי מחוקי הטבע ובלבד שהוא נס גדול. דוגמה לכך אפשר להביא מנס פורים, שהוא נס גדול שנעשה לרבים שמברכים עליו את ברכת "שעשה נסים" אף על פי שהיה זה נס על פי חוקי הטבע.

על פי זה ייתכן שגם ניסי ההצלה בדורנו ובמיוחד הנס של מלחמת ששת הימים נחשב לנס גדול, כי אף על פי שלא היה בו שינוי מחוקי הטבע – אפילו אומות העולם הכירו בגדולתו. "רבים (מאומות העולם) אמרו שזה היה למעלה מכח גבורה אנושית, אלא פשוט נס גדול היה כאן" (ספר התקופה הגדולה עמוד 66).