סקר
האם אתה לומד עם גמרא מפורשת/מבוארת?






 

"שעשה נס לצדיקים" מדוע שינה הגר"א את הגרסה?

נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון

ברכות נז ע"ב

  

יש ברכות מיוחדות שתיקנו חז"ל על נסים שאירעו לצדיקים במקומות מסוימים. הגרסה בגמרא כפי שמודפס היא: "ראה גוב של אריות או כבשן האש – אומר ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה". לפי פסק השולחן ערוך הכוונה היא לגוב האריות שאליו הושלך דניאל ולכבשן האש שבו היו חנניה מישאל ועזריה.

הרבה מפרשים הקשו על כך: איך אפשר לקרוא לדניאל, חנניה, מישאל ועזריה: "אבותינו", הרי בגמרא לעיל (טז,ב) נאמר שרק לאברהם יצחק ויעקב קוראים "אבותינו", כי רק הם היו חשובים להיקרא אבות האומה? הרש"ש כותב שלמושג "אב" יש שתי משמעויות: 1. אבי האומה, מי שהוליד אותה, זהו תואר שאפשר להשתמש בו רק בקשר לאברהם יצחק ויעקב. 2. אולם "אב" משמעותו גם: מושל, נביא, חכם וצדיק, כפי שמפרש הרד"ק (שמואל א יב,טו) שהאדון לעם הוא כמו האב לבן, וכך גם קרא אלישע לאליהו הנביא (מלכים ב ב,יב): "אבי אבי". כך גם מסביר הרש"ש את הפסוק בבראשית (לג,יט): "וַיִּ֜קֶן אֶת־חֶלְקַ֣ת הַשָּׂדֶ֗ה אֲשֶׁ֤ר נָֽטָה־שָׁם֙ אָהֳל֔וֹ מִיַּ֥ד בְּנֵֽי־חֲמ֖וֹר אֲבִ֣י שְׁכֶ֑ם", שכאן אין הכוונה לאיש שנקרא שכם, אלא "אבי שכם" הוא מושל העיר שכם.

אולם פירושו של הרש"ש קשה, כי נראה שאפשר להשתמש בתואר "אב" במשמעות של מושל וכדומה כל זמן שהאדם שאותו מתארים נמצא בחיים, שהרי תואר "אב" במשמעות זאת מבטא את עליונותו של ה"אב", שהיא בתוקפה רק בחייו, אך לאחר מותו כשפוסקת "אבהותו" והמושל כבר אינו נחשב "אב" איך אפשר להמשיך לקרוא לו בתואר זה? משום כך מתקן הגר"א את הגרסה, וכך נפסק להלכה, שמברכים: "ברוך שעשה נס לצדיקים במקום הזה".

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר