גרסאות הדף היומי מבית אתר "הכי גרסינן"
צוות אקדמי - עמותת פרידברג לכתבי יד יהודיים (FJMS)
 

מסכת חלומות ונוסחיה

ברכות נה-נז

אלישיב שרלו

 
"מסכת חלומות", ברכות נה–נז, מספקת חומר לדיון בנושאים רבים, אבל אני אזדקק לנושא המעניין ביותר... הנוסח!

א. דפי החלומות מתנהגים במידה רבה כמו בחלום. קורות בהם תופעות מוזרות וקשות להסבר, בטח על גבי פוסט פייסבוק. נתחיל מהריבוי העצום של עדי נוסח. לחלקים בסוגיה יש ארבעה עשר עדי נוסח ישירים, מספר עצום בהשוואה לשאר התלמוד. ייתכן שכבר זה מעיד על עיסוק נרחב בנושאים הללו. אפשר שחלק מהקטעים שנמצאו בגניזה לא הכילו את כל המסכת, אלא רק את הפרק או אפילו רק את סוגיית החלומות.

ב. תופעות הנוסח המוזרות ביותר קורות בנוסח הדפוס. גם בשינויי סדר וגם בשינויי נוסח, הדפוס הוא החריג ביותר, אבל מי שלומד רק מהדפוס לא יכול לדעת את זה.

ג. אחת התופעות החריגות היא חילופי הסדר הגדולים, בעיקר בחלק השני של הסוגיה [נו ע"ב – נז ע"ב], שהיא מעין "ספר פתרון חלומות". מניתוח כל כתבי היד עולה שיש לנו חמישה סדרים שונים של הסוגיה (חלקם מיוצגים על ידי שבעה עדים, וחלקם על ידי עד אחד...). כל ענף נוסח מסדר את סמלי החלומות בצורה אחרת, בלי שום קשר בין סדר לסדר. יחידות מעין אלו יכולות בקלות להחליף סדר, כי אין סיבה יותר מדי עקרונית למה שיחידה אחת תופיע ליד אחרת, ובכל סדר ניתן בדיעבד למצוא הגיון, אבל כאן מדובר בהיקף חריג. ייתכן שהמגוון הגדול בסדר הסוגיה קשור גם הוא לפופולריות רבה ועיסוק נרחב בקובץ הזה, שגרמו לכך שהוא המשיך להיות מעובד דורות רבים אחרי ששאר התלמוד (באופן יחסי) קפא. [באתר "הכי גרסינן" התמודדו עם שינוי הסדר בצורה כזאת: כל יחידה סודרה אל מול היחידה המתאימה לה בנוסח שמשווים אליו, תוך שיש ציון "שינוי סדר" בכל פעם שאין זה הסדר בכתב היד. לחיצה על הפלוס ליד אותה יחידה תוכל להביא אותנו לעיון מהיר בעד הנוסח, שבו נוכל לראות את הסדר המקורי בו.]

ד. העיבוד הזה אינו מתבטא רק בעניין הסדר. מצאנו בין העדים גם הבדלים ברמת הפיתוח של פתרון החלומות. דוגמה יפה לעניין היא ביחידה המפרשת את שבעת המינים [נז ע"א, "א"ר חייא בר אבא הרואה חטים..."]. בכל עדי הנוסח קיימים פירושים לכל שבעת המינים. אבל בעדים המצמצמים ביותר ניתן למצוא פירוש אחד לכל אחד מהמינים, ובעדים אחרים ניתן למצוא יותר: למשל, לצד הפירוש לרואה 'גפן', מופיע אצלנו בדפוס גם פירוש לרואה שורקה, ולעומת זאת בכמה קטעי גניזה מצאנו פירוש לרואה ענבים. ברוב העדים מצאנו פירוש גם לגפן, גם לשורקה וגם לענבים. [הפירוש לענבים נמצא בנוסח הדפוס הרבה קודם, וזו אחת התופעות המוזרות שבדפוס]. אותו דבר קורה לרואה 'זית': בשני קטעי גניזה יש פירוש ל'זית' ול'שמן זית' (אולי בגלל הפסוק שאומר "שמן") אבל בעדי הנוסח האחרים נוסף מה קורה אם רואה זיתים גדולים, זיתים קטנים, עצי זית, ואף פירוש נוסף לרואה את הזית עצמו (כל זה מופיע גם בדפוס). מעין הפיתוח הזה קיים לכל אורך הסוגיה, והוא שוב מראה על תהליך מפותח של עיבוד.

ה. קטעי הגניזה שהזכרתי קודם הם T-S F 1(1).41 ו-T-S F 1(1).46, שבדרך כלל יחד עם עד נוסח נוסף ((Yevr. II A 293.6 יוצרים ענף מצומם במיוחד, שנוטה בדרך כלל להיות "רזה" יותר מהאחרים. ייתכן שזה פותח לנו פתח לכמה תופעות מרתקות של פיתוח הנוסח. ארמוז על אחת מהן: שני חלקים גדולים במיוחד חסרים בעדי נוסח אלו, אחד בדף נה ע"ב ["והכתיב לא תאנה אליך רעה... ולא ידע מאי חזא"] ועוד אחד בדף נו ע"ב [הסיפור עם קפדוקיה]. שני החלקים הללו עשויים להיות חלקים ששובצו בסוגיית הבבלי על פי מקורות אחרים. הראשון בנוי על מימרות מקבילות במסכת סנהדרין ובתחילת ברכות, וייתכן שהוא מעיד על שילוב מאוחר שלהן בחלק מעדי הנוסח. השני מעניין יותר, כיוון שהוא משבץ סיפור שמוכר לנו מהירושלמי וממדרשים א"י. האם יכול להיות שיש כאן עדות לתהליך שילוב מאוחר של מקורות א"י בתוך הבבלי? נותיר את השאלה פתוחה.

ו. הערה אחרונה בעניין הפיתוח והעיבוד – ייתכן שלפעמים הוספה של חומרים מבחוץ השפיעה גם על התוכן של החומר המקורי. ביחידה [התמוהה מאוד] המפרשת את הרואה אווז בחלום [נז ע"א] מופיע לפנינו שמי שבא עליה נעשה ראש ישיבה, ופירוש זה אף מלווה בעדות אישית של רב אשי, שחלם שבא על אווז [??] ונעשה ראש ישיבה. נוסח זה מופיע רק בדפוס (וחדר כנראה כנוסח כפול לקטע גניזה נוסף), וברוב העדים מופיע רק שהבא על אווז "עולה לגדולה". בכל מקרה, כנראה הכוונה זהה. לעומת זאת, בקטעים T-S F 1(1).41 וT-S F 1(1).46 נאמר: "והבא עליה מובטח לו שהוא בן העולם הבא ושנותיו קצורות" והסיפור על רב אשי בכלל לא מופיע. האם יכול להיות שעדים אלו לא הכירו את הסיפור על רב אשי? והאם יכול להיות שהסיפור הוא זה שהשפיע על הניסוח בעדים האחרים? או שמא להפך, הסיפור נוצר מתוך הניסוח? צריך עיון.

ז. לבסוף, הערת נוסח אחת פוליטית: בדף נו ע"ב "הרואה ישמעאל בחלום – תפלתו נשמעת. ודוקא ישמעאל בן אברהם, אבל טייעא בעלמא – לא." ברוב עדי הנוסח נאמר "אבל ישמעאל בעלמא לא", אבל בקטע מכריכות בבולוניה, בקטע גניזה נוסף (2241) נאמר: "אבל ישמעאל ממש – ראה שלום!".



בתמונה: דף תלמוד שנחתך ושימש לכריכת ספרים, נמצא היום בווינה. הרכבת הקרעים קשה מאוד, מפני שבכל כתב יד יש סדר אחר לגמרי של הסוגיה, וקשה לדעת מה הסדר של הקרעים, אך נראה לי שמתוך עיון נרחב הצלחתי להרכיב אותם נכון.


לגרסאות נוספות היכנסו לאתר הכי גרסינן בפורטל fjms.org.