גרסאות הדף היומי מבית אתר "הכי גרסינן"
צוות אקדמי - עמותת פרידברג לכתבי יד יהודיים (FJMS)
 

על סוגיה שנשמטה, ועל צניעות בשבילי השדה

ברכות סב ע"א-ע"ב

עשהאל שמלצר

מדוע אין מקנחים בימין?

בפתיחת הסוגיה יש משפט פרשני שמובא בכתב יד פריס בלבד: "בשלמא אין ניפנין מזרח ומערב משום כבוד שכינה, ואין נפרעין מעומד אלא מיושב משום צניעותא, אלא אין מקנחין בימין מאי טעמא?..."

בגמרא מובאות ארבע דעות אמוראיות לטעם האיסור.

רבא: מפני שהתורה ניתנה בימין.
רבה בר בר חנה: מפני שהיא קרובה לפה.
ר' שמעון בן לקיש: מפני שקושר בה תפילין.
רב נחמן בר יצחק: מפני שמראה בה טעמי תורה.

על כך מעירה הגמרא: "כתנאי", כלומר הדבר שנוי במחלוקת תנאים:

רבי אליעזר אומר: מפני שאוכל בה.
ר' יהושע אומר: מפני שכותב בה.
ר' עקיבא אומר: מפני שמראה בה טעמי תורה.

רק דברי רבי עקיבא דומים לגמרי לדברי אחד מהאמוראים (רב נחמן בר יצחק) אך דברי ר' אליעזר דומים רק בעיקרון לדברי רבה בר בר חנה, ואשר לשאר הדעות – דברי ר' יהושע אינם מופיעים בדברי האמוראים, ודברי רבא וריש לקיש אינם מובאים בדברי התנאים. והדברים קשים.

ואכן בכתבי היד (מלבד בכתב יד מינכן שככל הנראה חל בו דילוג מחמת הדומות) מובאת מחלוקת אמוראים נוספת בשאלה מדוע אין מקנחים בימין. במחלוקת זו משתתפים רב ושמואל הנוקטים את לשון התנאים עצמם:

איתמר: רב אמר מפני שאוכל בה, ושמואל אמר מפני שכותב בה (כתב יד אוקספורד)

(יש כמה שינויי נוסח בין כתבי היד – בכתב יד פריס מובאים דברי רב בלבד, ובקטע הגניזה הקטוע מקמברידג' יש ככל הנראה גם אמורא שלישי הנוקט את דברי ר' עקיבא).

כעת מובן יותר מדוע הגמרא נוקטת בביטוי "כתנאי": האמוראים המובאים ב"איתמר", ואשר נשמטו בדפוסים, חולקים בדיוק באותם טעמים ובאותה לשון את מחלוקת התנאים.

***

אמר להו אביי לרבנן: כי עייליתו בשבילי דמחוזא למיפק ביה בחקלא, לא תחזו לא להך גיסא ולא להך גיסא, דלמא יתבי נשי ולאו אורח ארעא לאסתכולי בהו.

זהו נוסח הדפוסים.
והנוסח קשה. א. למה רק בשבילי דמחוזא צריך להיזהר לא להביט לצדדים, האם בשאר הערים והכפרים מותר? ב. מה הקשר בין אביי למחוזא? הרי רבא הוא בן מחוזא ואילו אביי התגורר בפומבדיתא?

ואכן בכל כתבי היד המילה "מחוזא" אינה נמצאת, ובמקומה יש "דמיחד"/"דמייחדי" ובמהשך "למיפק/למיסק ביה בדברא" (במקום בחקלא שבדפוסים).

כלומר, לפי נוסח כתבי היד כל מי שהולך בשביל צדדי מחוץ לעיר שידוע שאנשים משתמשים בו להיפנות אין לו להביט לצדדים משום צניעות, ואין הדברים אמורים במחוזא בלבד.

סביר להניח שבשיבוש גרפי הפכה המילה "מיחזי" למחוזא.

בהמשך בדפוסים וכן בכתבי יד אוקספורד, פריס, קטע גניזה מאוקספורד ובגיליון של אחד מקטעי הגניזה, הבעיה הנזכרת היא צניעות הנשים המתפנות. אך בכתב יד מינכן ובקטע גניזה מקמברידג' הבעיה היא בצניעות *האנשים* המתפנים, ולאור הסוגיה כולה שדנה בצניעות גברים הדבר מתאים יותר, וכן מעיר בעל דקדוקי סופרים: "נוסחא ישרה היא".


לגרסאות נוספות היכנסו לאתר הכי גרסינן בפורטל fjms.org.