סקר
ללומדים דף יומי בלילה - איזה דף אתם לומדים?




 

מהי קריאת שמע של ערבית?

ניתוח ספרותי של סוגיה / הרב שאול יותן וינגורט

ברכות ב ע"א-ע"ב

  

סוגיות רבות בנויות משלשה חלקים. הראשון והשלישי הם על נושא הסוגיה, והם יכולים להיקרא ברצף, בהתעלם מהחלק השני. החלק השני בסוגיה, מרכז הסוגיה, הוא על נושא משיק לסוגיה, אך ניתן היה לקרוא את הסוגיה בלעדיו. בכל זאת, עיון במרכז הסוגיה מוביל להתבוננות מחודשת על הסוגיה כולה.

הסוגיה הראשונה של מסכת ברכות עוסקת בזמן קריאת שמע של ערבית ומתוך כך במהות הקריאה (ב, א: תנא היכא – ג, א: ליקום וליקרי).

בתורה כתוב (דברים ו, ד-ז): שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱ-לֹהֵינוּ ה' אֶחָד. וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱ-לֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ. וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ. וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. במשנה שאלו ממתי קוראים את שמע בערבית, ועד מתי קוראים את שמע.

החלק הראשון של הסוגיה (1-2. ב, א: תנא היכא – ב, ב: טהר יומא) הוא על הדין בתחילת המשנה: מאימתי קוראים את שמע בערבית? משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתם. הגמרא דנה בשאלה למה פתחו במילה "מאימתי", ולא הציעו את עצם הדין של קריאת שמע, ולמה הזמן שנזכר הוא זמן בו הכהנים נכנסים לאכול תרומה ולא צאת הכוכבים. החלק השלישי של הסוגיה (6-7. ג, א: עד סוף האשמורה – ליקום וליקרי) הוא על המשך המשנה: עד סוף האשמורה הראשונה, דברי רבי אליעזר. הגמרא מסיקה, שרבי אליעזר מחלק את הלילה לשלש משמרות, ולשון המשנה מלמדת אותנו שיש משמרות גם ברקיע וגם בארץ. הסימן שנותן רבי אליעזר בברייתא לסוף אשמורה הראשונה, הוא: חמור נוער, ובאו בגמרא שני הסברים לזמן בו מופיעים הסימנים של רבי אליעזר בברייתא באשמורה שניה ושלישית.

במרכז הסוגיה (3-4-5. ב, ב: אמר מר – ג, א: רבי אליעזר היא) שלש ברייתות שיש בהן מחלוקת על הזמן שמופיע במשנה כתחילת הזמן לקריאת שמע של ערבית: בברייתא הראשונה כתוב, שהזמן הוא (3) משהעני נכנס לאכול פתו במלח. בברייתא השניה כתוב, שהזמן הוא (4) משעה שבני אדם נכנסין לאכול פתן בערבי שבתות, דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים: משעה שהכהנים זכאין לאכול בתרומתן. בברייתא השלישית כתוב, שהזמן הוא (5) משעה שקדש היום בערבי שבתות, דברי רבי אליעזר. רבי יהושע אומר: משעה שהכהנים מטוהרים לאכול בתרומתן. רבי מאיר אומר: משעה שהכהנים טובלין לאכול בתרומתן. אמר לו רבי יהודה: והלא כהנים מבעוד יום הם טובלים! רבי חנינא אומר: משעה שעני נכנס לאכול פתו במלח. רבי אחאי, ויש אומרים רבי אחא, אומר: משעה שרוב בני אדם נכנסין להסב.

החלק הראשון והחלק השלישי דנים בזמן כפי שהוא למטה ובזמן כפי שהוא למעלה. בחלק הראשון מדובר על קריאת שמע של האדם – בשכבך ובקומך, ועל יום של בריאת העולם – ויהי ערב ויהי בוקר. בחלק השלישי מדובר על המשמרות בארץ, והסימנים של המשמרות – חמור נוער, כלבים צועקים, תינוק יונק משדי אמו, ועל המשמרות ברקיע, והשאגה של הקדוש ברוך הוא על נוהו.

שלש הברייתות שמופיעות במרכז הסוגיה חולקות על המשנה, אך בהעמדת השיטות שבברייתות הללו ישנו חידוד של החידוש בזמן הקריאה שנזכר במשנה: הברייתא הראשונה מחדדת את העובדה, שהקריאה איננה לפי הזמן שבו עני נכנס לאכול פתו. הברייתא השניה מחדדת את העובדה, שהקריאה איננה לפי זמן האכילה בערבי שבתות, הברייתא השלישית מחדדת את העובדה, שהקריאה איננה לפי הזמן בו קדש היום בערבי שבתות. לפי משנתנו, זמן קריאת שמע תלוי בתרומה שאוכלים הכהנים, ולא באכילת העני או באכילת בני אדם, ולא בזמן בו קדש היום.

ניתן לומר, שהסוגיה הראשונה מלמדת אותנו, שקריאת שמע דומה לתרומה – החלק של מעלה באכילה של מטה. כאשר אדם קורא קריאת שמע בשכבו, הריהו נותן תרומה לה'.


להזמנת שיעורים: weingort@gmail.com

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר