|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
כרוב ותרדין ומי סיסין דבש וקיבה – בבונג
"כרוב, למזון אין ולרפואה לא? והא תניא: ששה דברים מרפאין את החולה מחליו ורפואתן רפואה(1), ואלו הן: כרוב, ותרדין, ומי סיסין דבש, וקיבה, והרת, ויותרת הכבד! אלא אימא: כרוב אף למזון" (ברכות, מד ע"ב).פירוש: עוד שנינו בברייתא שכרוב טוב למזון ותרדין לרפואה. ושואלים: והאם כרוב למזון אין [כן] יפה, ואולם לרפואה לא? והא תניא [והרי שנינו בברייתא]: ששה דברים מרפאין את החולה מחליו ורפואתן רפואה, ואלו הן: כרוב ותרדין ומי סיסין דבש וקיבה והרת ויותרת הכבד, והרי שהכרוב אף יפה לרפואה! ומשיבים: יש לומר "כרוב אף למזון" וכל שכן לרפואה, מה שאין כן בתרד (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
על הגרסאות "סיסין יבשין" או "מי סיסין" ראו במאמר "כרוב ותרדין ומי סיסין דבש וקיבה" (ברכות, נז ע"ב).
בסוגייתנו אנו לומדים באופן כללי על כך שהסיסין הם צמחי רפואה אך ללא ציון התחום לו הם קשורים. לעומת זאת במסכת גיטין (סט ע"ב) מופיע פרט מידע מדוייק יותר והוא שמה של מחלה שהסיסין עשויים לרפא: "למיסר סיסין רטיבא במיא; למישרא יבישתא במיא, וסימנך: איצא רטיבא דסכר נהרא"(2). מפרש רש"י: "למיסר - לעצור את השלשול. סיסין - פוליאו"ל. למשרי - לשלשל אדם עצור. וסימניך - שלא תחליף לשתות לח לשלשל ויבש לעצור. איצא - שם עשב וכשהוא לח סוכרין בו נהרות כך הלח סותם". הערוך (ערך "הרת") מפרש "... ססין פולי"ו". בכל איזכורי הסיסין בגמרא מפרש רש"י "פוליא"ל". בברכות פירש "ומי סיסין - תבשיל של פוליאו"ל". במסכת עבודה זרה (כט ע"א) כתב: "ומי סיסין - פוליו"ל יבש שורה במים ושותה". ד"ר מ. קטן מתרגם poliol – סוג של נענע. מין זה מזוהה כמין נענת הכדורים (תמונה 1) (Mentha pulegium) שהיא צמח בר הגדל באירופה, צפון אפריקה והמזרח התיכון. היא אחד ממיני הנענע הגדלים בר בארץ ישראל ומשמשת כעשב תבלין מאז העת העתיקה. יסטרוב מסתפק בקביעה שהסיסין הם שם של צמח רפואי ומצטט את פירוש רש"י. על פי אחת ממסורות הזיהוי, נקראת יועזר (שבת, פי"ד, מ"ג) (ראו במאמר "אבל אוכל הוא את יועזר" ואולי גם דנדנה "כגון עלה הלוף שוטה והדנדנה"). בבונג
בתשובות הגאונים (הרכבי, סי' שצ"ד) נאמר: "מי סיסין יבשה מפרשין אותו מיא דקובלי, והן עשבים שנקראין בלשון ערבי באבונג (بابونج). שורין אותן במים ורוחצין במימיהן ושותין נמי מהן והן סגלגלין ודומין לסיסין. מפרש במי שאחזו קורדיקוס למישרא סיסין יבישתא במיא למים דסיסין רטיבתא במיא". כוונתם בהשוואה למבנה סיסין היא על פי הסוגיה במסכת סוכה (ט ע"א): "ובית הלל לית להו דרב יהודה אמר רב? דאמר רב יהודה אמר רב: עשאה מן הקוצין ומן הנימין ומן הגרדין פסולה, מן הסיסין כשרה. כי אמריתה קמיה דשמואל אמר לי: אף מן הסיסין נמי פסולה וכו'". מפרש רש"י: "מן הסיסין - פקעיות כדוריות של חוט, לומשיי"ש". ד"ר מ. קטן מתרגם lumesels פקעות (של חוט). לבבונג , ובעיקר למין בבונג צהוב, קרקפת ביצתית דמויית פקעת (תמונה 4).
|
תמונה 5. תודרה מעובה צילם: Krzysztof Ziarnek, Kenraiz |
תמונה 6. תודרה רפואית |
(1) להצעות הזיהוי שאציג להלן אצרף גם תיאורים של התועלת הרפואית של הצמחים המקובלת ברפואה העממית ו/או הרפואה המודרנית משום שהיא מהווה תנאי סף להערכת סבירות הזיהויים.
(2) פירוש: העצה למיסר [כדי לעצור] את השלשול — צמח סיסין רטיבא במיא [לח במים]. והעצה למישרא [להתיר, לשלשל] יבישתא במיא [סיסין יבשים במים], וסימנך שלא תחליף את אלה: איצא רטיבא דסכר נהרא [עשב לח שסוכרים בו נהרות] ומתוך כך יזכור שסיסין לחים הם העוצרים את השלשול.
(3) פירוש: רב יוסף אמר: מי דקרים הם זיתום המצרי והוא עשוי תילתא שערי, ותילתא קורטמי, ותילתא מילחא [שליש שעורים, ושליש כרכום, ושליש מלח]. רב פפא אמר: תילתא חיטי, ותילתא קורטמי, ותילתא מילחא וכמונא [שליש חטים, ושליש כרכום, ושליש מלח וכמון] וסימניך שתזכור מי מהם אמר שזיתום עשוי משעורים — הסל שקרוי סיסאני שיש במלה פעמיים את האות ס' לסימן: שרב יוסף שיש בשמו את האות ס' הוא שעורים (ולענין זה האות ש' היא כ - ס'). ושתי להו [ושותה אותם] בין דבחא לעצרתא [פסח לעצרת, שבועות], דקמיט [מי שהוא עוצור במעיו מרפי ליה [מרפה אותו], ודרפי [ומי שהוא רפוי, משולשל קמיט ליה [עוצר אותו].
(4) פירוש: כסא קמא [שתיית כוס ראשונה] מאותם מים — מרפי [מרפה] את המעיים, אידך [האחרת, השניה] משלשל, ואידך [והאחרת], השלישית, כי היכי דעיילי, הכי נפקי [כמו שנכנסו המים כך הם יוצאים].
ב"צמח השדה": בבונג זהוב, נענת הכדורים, תודרה מעובה, תודרה רפואית.
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.