סקר
האם אתה לומד דף יומי עם רש"י?






 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו

 

כרוב ותרדין ומי סיסין דבש וקיבה – בבונג

 

"כרוב, למזון אין ולרפואה לא? והא תניא: ששה דברים מרפאין את החולה מחליו ורפואתן רפואה(1), ואלו הן: כרוב, ותרדין, ומי סיסין דבש, וקיבה, והרת, ויותרת הכבד! אלא אימא: כרוב אף למזון" (ברכות, מד ע"ב).     

פירוש: עוד שנינו בברייתא שכרוב טוב למזון ותרדין לרפואה. ושואלים: והאם כרוב למזון אין [כן] יפה, ואולם לרפואה לא? והא תניא [והרי שנינו בברייתא]: ששה דברים מרפאין את החולה מחליו ורפואתן רפואה, ואלו הן: כרוב ותרדין ומי סיסין דבש וקיבה והרת ויותרת הכבד, והרי שהכרוב אף יפה לרפואה! ומשיבים: יש לומר "כרוב אף למזון" וכל שכן לרפואה, מה שאין כן בתרד (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: בבונג שם          באנגלית: Chamomile          שם מדעי: Matricaria

שם נרדף במקורות: סיסין, יועזר? דנדנה?


הנושא המרכזי: מהם סיסין?

 

על הגרסאות "סיסין יבשין" או "מי סיסין" ראו במאמר "כרוב ותרדין ומי סיסין דבש וקיבה" (ברכות, נז ע"ב).

 

בסוגייתנו אנו לומדים באופן כללי על כך שהסיסין הם צמחי רפואה אך ללא ציון התחום לו הם קשורים. לעומת זאת במסכת גיטין (סט ע"ב) מופיע פרט מידע מדוייק יותר והוא שמה של מחלה שהסיסין עשויים לרפא: "למיסר סיסין רטיבא במיא; למישרא יבישתא במיא, וסימנך: איצא רטיבא דסכר נהרא"(2). מפרש רש"י: "למיסר - לעצור את השלשול. סיסין - פוליאו"ל. למשרי - לשלשל אדם עצור. וסימניך - שלא תחליף לשתות לח לשלשל ויבש לעצור. איצא - שם עשב וכשהוא לח סוכרין בו נהרות כך הלח סותם". הערוך (ערך "הרת") מפרש "... ססין פולי"ו". בכל איזכורי הסיסין בגמרא מפרש רש"י "פוליא"ל". בברכות פירש "ומי סיסין - תבשיל של פוליאו"ל". במסכת עבודה זרה (כט ע"א) כתב: "ומי סיסין - פוליו"ל יבש שורה במים ושותה". ד"ר מ. קטן מתרגם poliol – סוג של נענע. מין זה מזוהה כמין נענת הכדורים (תמונה 1) (Mentha pulegium) שהיא צמח בר הגדל באירופה, צפון אפריקה והמזרח התיכון. היא אחד ממיני הנענע הגדלים בר בארץ ישראל ומשמשת כעשב תבלין מאז העת העתיקה. יסטרוב מסתפק בקביעה שהסיסין הם שם של צמח רפואי ומצטט את פירוש רש"י. על פי אחת ממסורות הזיהוי, נקראת יועזר (שבת, פי"ד, מ"ג) (ראו במאמר "אבל אוכל הוא את יועזר" ואולי גם דנדנה "כגון עלה הלוף שוטה והדנדנה").

רבי בנימין מוספיא מפרש ב"מוסף הערוך" (ערך "ססין"): "פירוש בלשון יוני ורומיי מין עשב ולו זרע שחור וארוך כמו זרע כרפס והוא גדל בסוריא והזרע חם בסוף מעלה שלישית ומועיל לטחול אטום ולמניעת ההשתנה ולקבוע וסת הנשים". ח. י. קאהוט מעלה את האפשרות שסיסין היא המילה היוונית Σισων (sison). תרגום שם זה מעלה שהכוונה לצמח הגדל בשולי גופי מים הנקרא פטרוזילית מים (Water Parsley, Oenanthe javanica) (תמונה 2). היא שייכת לסוג במשפחת הסוככיים שרוב המינים הנכללים בו רעילים מאד. בניגוד לשאר המינים הרי שפטרוזילית המים אכילה כירק ואף משמשת כגידול חקלאי במדינות רבות במזרח אסיה ובאיטליה.

עלים וגבעולים צעירים נאכלים חיים או מבושלים. העלים משמשים גם לתיבול מרקים וטעמם מזכיר גזר או פטרוזיליה. החלק המועדף לאכילה הם נצרים צעירים העולים מתוך השורש בחורף. העלים עשירים בוויטמנים ומינרלים. במקומות מסויימים נאכלים גם השורשים לאחר בישול. לצמח יש ערך רפואי כמטהר את מערכות הגוף, להורדת חום ועצירת שטפי דם. חליטה של הצמח משמשת לטיפול בשפעת אפידמית, צהבת, דם בשתן ודימומים לא סדירים בנשים. הזרעים מכילים 3.5% שמן אתרי שבמיהול רב יעיל כנגד פטריות פתוגניות.

בהערת שולים מעלה קאהוט את האפשרות שסיסין הוא הצמח ששמו הלטיני sison agrion. הכוונה לצמח ששמו המדעי הנוכחי Peucedanum officinale (תמונה 3) ממשפחת הסוככיים ששמותיו העממיים באנגלית הם Hog's Fennel או Sulphurweed (בעבר נקרא Peucedanos או Pinastellus). "עשב הגופרית" הוא רב-שנתי הגדל בעיקר באירופה המרכזית והדרומית. הצמח ידוע כצמח רפואי בבריטניה לפחות מהמאה ה – 17. לחליטה של השורשים יש השפעה משתנת, מונעת צפדינה ומסדירה את הווסת. שרף המופק מהשורשים שימש לטיפול במחלות של דרכי הנשימה. 
 

בבונג

בתשובות הגאונים (הרכבי, סי' שצ"ד) נאמר: "מי סיסין יבשה מפרשין אותו מיא דקובלי, והן עשבים שנקראין בלשון ערבי באבונג (بابونج). שורין אותן במים ורוחצין במימיהן ושותין נמי מהן והן סגלגלין ודומין לסיסין. מפרש במי שאחזו קורדיקוס למישרא סיסין יבישתא במיא למים דסיסין רטיבתא במיא". כוונתם בהשוואה למבנה סיסין היא על פי הסוגיה במסכת סוכה (ט ע"א): "ובית הלל לית להו דרב יהודה אמר רב? דאמר רב יהודה אמר רב: עשאה מן הקוצין ומן הנימין ומן הגרדין פסולה, מן הסיסין כשרה. כי אמריתה קמיה דשמואל אמר לי: אף מן הסיסין נמי פסולה וכו'". מפרש רש"י: "מן הסיסין - פקעיות כדוריות של חוט, לומשיי"ש". ד"ר מ. קטן מתרגם lumesels פקעות (של חוט). לבבונג , ובעיקר למין בבונג צהוב, קרקפת ביצתית דמויית פקעת (תמונה 4).

הבבונג מכיל שמן אתרי בעל תכונות חיטוי נגד חיידקים ומזיקים אחרים. מייחסים לו סגולות בתור מחזק כללי ומשכך כאבים ככאבי בטן, ראומטיזם, אוזניים, שיניים וחניכיים. מסייע לטיפול בפגעים במערכת הנשימה, שיעול ונזלת, פגעי עור (פצעים, דלקת, מוגלה) ומועיל להורדת חום. משתן ומגביר ייצור חלב למניקות. קומפרסים של חליטת פרחי בבונג מיובשים מקובלים כטיפול בדלקות עיניים. הבבונג מרגיע, עוזר לטיפול בבעיות שינה ובשחרור שרירים. הוא משמש בתעשיית תמרוקים, בשמים וסבון. מקובל גם כתבלין למשקאות חריפים, ממתקים ומאפים. 
 

       
תמונה 1. נענת הכדורים         צילם: Raffi Kojian    

תמונה 2. פטרוזילית המים          צילם: KENPEI

   

        
תמונה 3. "עשב הגופרית"    צילם: Radio Tonreg   

תמונה 4. בבונג זהוב

  
הרחבה

קאהוט מזהה את "אסיסנא" ("וכי משתין נשתין אסיסנא יבשתא") המוזכרת כתרופה לאבן בדרכי השתן ("צמירתא") כ"סיסין" ולאור פירושו של בעל "מוסף הערוך" בערך "סיסין" ("ומועיל ... ולמניעת ההשתנה") כתב: "וממה שמועיל לשתן נבין הסגולה בגיטין סט סע"ב וכי משתין נשתין אסיסנא יבישתא וכו'". בהצעה זו הוא מקבל את דעת "מוסף הערוך" שהשיג על הערוך שכתב את הערך "אסיסנא". לדעת קאהוט יש לכתוב סיסנא כמו סיסין משום שה"א" בראש המילה היא כמו "על". הוא חלוק על פירוש רש"י (גיטין, סט ע"ב) שכתב: "אסיסנא יבישתא - על סנה יבש". הרקע הריאלי של הדברים לא ברור לי ובמיוחד כיצד השתנה על צמח מועילה לניקוי דרכי השתן.

אזכור נוסף שקאהוט מזהה כקשור ל"סיסין" מופיע בגמרא בשבת (קי ע"א) העוסקת באיסור שתייה ואכילה של גורמי שילשול: "... רב יוסף אמר: זיתום המצרי תילתא שערי, ותילתא קורטמי, ותילתא מילחא. רב פפא אמר: תילתא חיטי, ותילתא קורטמי, ותילתא מילחא (וכמונא). וסימניך: סיסאני. ושתי להו בין דבחא לעצרתא, דקמיט מרפי ליה, ודרפי קמיט ליה"(3). מפרש רש"י: "סיסני - כלי שנותנין בו תמרים, כדאמרינן בעלמא (בבא מציעא סז, ב): ואי אגבהינהו בסיסני קננהו, וסימניך דלא תחליף שמעתתא, שם כלי זה יהא לך סימן, שיש בו שני סמכין; רב יוסף אמר שערי". קאהוט מפרש את הסימן "סיסאני" באופן שקשר אליו הן את "סיסין" והן את דברי הגמרא בשורות הקודמות: "כסא קמא מרפי, אידך משלשל, ואידך כי היכי דעיילי הכי נפקי"(4):

"ועוד נאמר רפואה ע"י הסיסין לתועלת השלשול בגיטין שם ... ומזה נראה לי סימנך סיסאני (שבת ק"י) כלומר שזה העשב מועיל לשלשול כי מזה הענין עסק שם ורש"י נדחק בפירושו ואין לו שייכות עם ע' הבא אחרי זה. ומפני ששני כוסות משלשלין לכן כיון לתת הסימן סיסני שיש בו שני סמכי"ן וכו'". 

נקודה שאינה ברורה לי היא זיהוי נוסף שהציע קאהוט בערך "אסיסנא". לאחר שטען בערך "ססין" ש"אסיסנא" היא "סיסנא" או "ססין" הוא פירש את השם באופן שונה וכתב: "בל"ר מין צומח sisymbrium". בנוסף הביא את שם הצמח בגרמנית Hederich. צמח זה נקרא בעברית תודרה. מבין מיני הסוג תודרה המין הנפוץ הוא תודרה מעובה Sisymbrium erysimoides (תמונה 5) מאידך גיסא למין תודרה רפואית Sisymbrium officinale (תמונה 6) הנדירה יחסית באיזורנו יש מוניטין מובהק כצמח רפואי.

עלי התודרה נאכלים חיים כירק עלים בסלט או מבושלים וטעמם מריר דמוי כרוב. מזרעי התודרה הכינו ממרח דמוי חרדל. היוונים האמינו שהתודרה נוגדת את כל הרעלים. ברפואה העממית השתמשו בתודרה לטיפול בכאב גרון, במחלות של דרכי הנשימה, וכאבי בטן. לצמח השפעה אנטי-דלקתית ומרגיעה כאבים באופן כללי.
 

        
תמונה 5. תודרה מעובה    
צילם: Krzysztof Ziarnek, Kenraiz 
 

תמונה 6. תודרה רפואית    
צילם: Konrad Lackerbeck

  


(1) להצעות הזיהוי שאציג להלן אצרף גם תיאורים של התועלת הרפואית של הצמחים המקובלת ברפואה העממית ו/או הרפואה המודרנית משום שהיא מהווה תנאי סף להערכת סבירות הזיהויים.
(2) פירוש: העצה למיסר [כדי לעצור] את השלשול — צמח סיסין רטיבא במיא [לח במים]. והעצה למישרא [להתיר, לשלשל] יבישתא במיא [סיסין יבשים במים], וסימנך שלא תחליף את אלה: איצא רטיבא דסכר נהרא [עשב לח שסוכרים בו נהרות] ומתוך כך יזכור שסיסין לחים הם העוצרים את השלשול.
(3) פירוש: רב יוסף אמר: מי דקרים הם זיתום המצרי והוא עשוי תילתא שערי, ותילתא קורטמי, ותילתא מילחא [שליש שעורים, ושליש כרכום, ושליש מלח]. רב פפא אמר: תילתא חיטי, ותילתא קורטמי, ותילתא מילחא וכמונא [שליש חטים, ושליש כרכום, ושליש מלח וכמון] וסימניך שתזכור מי מהם אמר שזיתום עשוי משעורים — הסל שקרוי סיסאני שיש במלה פעמיים את האות ס' לסימן: שרב יוסף שיש בשמו את האות ס' הוא שעורים (ולענין זה האות ש' היא כ - ס'). ושתי להו [ושותה אותם] בין דבחא לעצרתא [פסח לעצרת, שבועות], דקמיט [מי שהוא עוצור במעיו מרפי ליה [מרפה אותו], ודרפי [ומי שהוא רפוי, משולשל קמיט ליה [עוצר אותו].
(4) פירוש: כסא קמא [שתיית כוס ראשונה] מאותם מים — מרפי [מרפה] את המעיים, אידך [האחרת, השניה] משלשל, ואידך [והאחרת], השלישית, כי היכי דעיילי, הכי נפקי [כמו שנכנסו המים כך הם יוצאים].
 


לעיון נוסף:

ב"צמח השדה": בבונג זהוב, נענת הכדורים, תודרה מעובה, תודרה רפואית
 


  

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.


כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר