סקר
ללומדים דף יומי בלילה - איזה דף אתם לומדים?




 

ריצה לדבר מצווה / הרב אברהם סתיו

ברכות ו ע"ב

 

בגמרא (ו:) מובאים שני דיונים שבהם משבחים את הריצה לדבר מצווה, הראשון בעניין ריצה לבית הכנסת והשני לעניין ריצה לשיעור הלכה:

"אמר רבי חלבו אמר רב הונא: היוצא מבית הכנסת אל יפסיע פסיעה גסה. אמר אביי: לא אמרן אלא למיפק, אבל למיעל - מצוה למרהט, שנאמר 'נרדפה לדעת את ה''.
אמר רבי זירא: מריש כי הוה חזינא להו לרבנן דקא רהטי לפרקא בשבתא, אמינא: קא מחליין רבנן שבתא. כיון דשמענא להא דרבי תנחום אמר רבי יהושע בן לוי: לעולם ירוץ אדם לדבר הלכה ואפילו בשבת, שנאמר 'אחרי ה' ילכו כאריה ישאג וגו'' - אנא נמי רהיטנא".


באופן פשוט, דבריהם של אביי ושל רבי יהושע בן לוי עולים בקנה אחד. שניהם משבחים את מעלת הריצה לתפילה או לדבר הלכה. ואכן, בשולחן ערוך (או"ח צ, יב) נפסקו שני הדינים כמקשה אחת:

"מצוה לרוץ כשהולך לבית הכנסת וכן לכל דבר מצוה, אפילו בשבת שאסור לפסוע פסיעה גסה".

אמנם הבנה זו מעוררת קושי מסוים בפשט דברי הגמרא. ראשית, הגמרא עצמה לא שילבה בין הדינים, ולא הזכירה את ההיתר לרוץ לבית הכנסת אף בשבת. שנית, בגמרא מובאים מקורות שונים לחלוטין לשתי הלכות אלו, ומכאן עולה לכאורה שמדובר על שני דינים שונים!

אם ננסה לדייק בדיני הגמרא ומקורותיהם נראה שניתן להפריד בין שני היבטים של מעלת הריצה:

א. הדין הראשון מחדש שאופן ההליכה הראוי לבית הכנסת צריך להיות בריצה, ב"רדיפה". ייתכן שדין זה ייחודי דווקא לבית הכנסת שבו שורה השכינה ולא בהליכה למצוות אחרות (פנ"י כאן, ודלא כמהרש"א), וכן לא נאמר שהוא דוחה את איסור פסיעה גסה בשבת. מודל דומה לדין כזה אפשר למצוא בריצה לצורך שבת שנחשבת כמצווה בפני עצמה ולא רק כהכשר מצווה (עונג יום טוב או"ח סי' ט).

ב. הדין השני אינו קשור לאופן ההליכה עצמה אלא בצורך להגיע בזמן. המשל המובא בפסוק הוא כאריה ששואג וכל חיות היער ממהרות להגיע ולהתאסף סביבו, בניגוד לתיאור הרדיפה כתנועה נפשית שמאפיינת את ההליכה עצמה. ממילא, דין זה שייך בכל "דבר הלכה" שיש בו קריאה של הקב"ה להתייצבות, והגמרא מחדשת שהוא דוחה אף את איסור פסיעה גסה בשבת.

השלכה אפשרית לחילוק זה ניתן למצוא בדברי הצל"ח (ד"ה לעולם). בניגוד מסוים לפשט לשון השו"ע, הצל"ח כותב שהיתר הריצה בשבת הוא דווקא למצווה עוברת, כאשר יש צורך בריצה בכדי להגיע בזמן לתפילה או לדרשה. זאת בניגוד למצווה לרוץ לבית הכנסת שהיא מצווה שמתייחסת לאופן ההליכה וקיימת גם כאשר הריצה אינה נדרשת בכדי להגיע בזמן, אלא שבמקרה כזה אין היא דוחה את השבת.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר