נוסח הט"ז לתפילתו של רבי נחוניא בן הקנה / הרב אברהם סתיו

ברכות כח ע"ב

מי שיפתח את הדף הראשון של גמרא אקראית, זו יכולה להיות גמרא 'טלמן', זו יכולה להיות 'מתיבתא', ימצא שם את נוסח התפילה של רבי נחוניא בן הקנה בכניסתו לבית המדרש המובא בסוגייתנו (ברכות כח ע"ב):

"בכניסתו מהו אומר? יהי רצון מלפניך ה' א-להי שלא יארע דבר תקלה על ידי, ולא אכשל בדבר הלכה וישמחו בי חברי, ולא אומר על טמא טהור ולא על טהור טמא, ולא יכשלו חברי בדבר הלכה ואשמח בהם".

ומיד אחר כך נדפס, ברוב הגמרות, שהט"ז כתב שיש לומר נוסח אחר:

"יהי רצון מלפניך ה' א-לוהי וא-לוהי אבותיי שתאיר עיני במאור תורתך ותצילני מכל מכשול וטעות, הן בדיני איסור והיתר, הן בדיני ממונות, הן בהוראה, הן בלימוד, גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך, ומה ששגיתי כבר העמידני על האמת, ואל תצל מפי דבר אמת עד מאד, כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה".

וכך, יש האומרים את הנוסח הראשון ויש האומרים את השני. באופן אישי, במשך שנים רבות, נהגתי לומר את שניהם. אלא שבמחשבה שנייה יש כאן משהו קצת תמוה: אם בגמרא מופיע נוסח אחד של התפילה, איך יעלה על הדעת שהט"ז יציע נוסח חלופי? מה פגם מצא בנוסח של רבי נחוניא בן הקנה שמצדיק פעולה כזו?

כדי להבין את המהלך שעשה הט"ז, יש להתבונן קצת יותר מקרוב בתפילתו של רבי נחוניא. תוכן התפילה, כפי שנאמר במשנה, הוא "שלא יארע דבר תקלה על ידי". כלומר, לא מדובר בתפילה לפני לימוד תורה, אלא על תפילה על המפגש עם חבורת הלומדים בבית המדרש, "וישמחו בי חברי". גם ביציאתו מבית המדרש מודה רבי נחוניא על שחלקו הוא "מיושבי בית המדרש" ולא "מיושבי קרנות", דהיינו הוא מודה על החבורה אשר זכה להשתייך אליה.

על דברי השולחן ערוך (או"ח קי, ח), שהביא את דברי רבי נחוניא להלכה, העיר הט"ז (שם ס"ק ח):

"הנכנס לבית המדרש – נראה לי דהוא הדין במי שישב ללמוד אפילו ביחידות ובפרט במי שהגיע להוראה. ויש לומר נוסחא א' קצרה כוללת הרבה וזו היא: יהי רצון מלפניך...".

כאשר מתבוננים כך בדברי הט"ז, מתברר שהוא כלל לא התכוון להציע נוסח חלופי לזה של רבי נחוניא (כפי שמשתמע בדפי-השער של הגמרות). הט"ז עמד על כך שתפילת רבי נחוניא עניינה לימוד בחבורה, ומשום כך ראה לנכון לנסח תפילה חדשה שעניינה לימוד התורה האישי של האדם: "שתאיר עיני במאור תורתך ותצילני מכל מכשול וטעות". זאת בניגוד לדברי המשנה שהמוקד שלה הוא בכניסה אל המקום (בדומה לתפילת הנכנס לכרך והיוצא ממנו) ובמפגש עם חבורת הלומדים.