תפילת ערבית לפני השקיעה / הרב עקיבא כהנא

מכון ארץ חמדה

ברכות כז ע"א

במשנה (פרק ד, משנה א, דף כו ע"א) נחלקו רבי יהודה וחכמים האם מזמן פלג המנחה שהוא שעה ורבע זמניות לפני השקיעה, הזמן נחשב ליום או ללילה. הגמרא (דף כז עמוד א) קובעת שאדם יכול לפסוק או כרבי יהודה או כחכמים לפי בחירתו: " דעבד כמר - עבד, ודעבד כמר - עבד".

תוס' הרא"ש (ד"ה דעבד) והברטנורא על המשנה מעירים שרק אדם שהתפלל מנחה לפני זמן פלג המנחה יכול להתפלל ערבית לאחר פלג המנחה, אבל אדם שהתפלל מנחה לאחר פלג המנחה, החשיב את הזמן הזה ליום, ושוב לא יוכל להתפלל באותו הזמן ערבית. תוספות (דף ב ע"א ד"ה מאימתי) כתבו שנהגו להתפלל ערבית מוקדם בגלל שמותר לפסוק כרבי יהודה, אך הוא מקשה על דעה זו משום שבזמנו היה המנהג להתפלל גם מנחה לאחר זמן פלג המנחה, ולכן הוא הסביר זאת באופן אחר, משום שהוא הבין ששני דברים אלו הם סותרים האחד את השני.

לעומתם, הפני יהושע (בגמרא ד"ה והשתא) הסביר את מנהג העולם שהיו מתפללים מנחה וערבית בין פלג המנחה לשקיעה, שהסיבה שמותר להתפלל ערבית כבר מזמן פלג המנחה, היא בגלל שחכמים הקילו בזמנה של תפילת ערבית שהיא רשות, ואמרו שניתן להתפלל ערבית גם בזמן פלג המנחה, ולא בגלל שהלכה כרבי יהודה בזה (וכך לדעתו ניתן לדיייק מלשון הרמב"ם תפילה ג, ז. אמנם הפרשנים פירשו את לשונו באופנים אחרים). לכן לדעתו אפשר להתפלל גם מנחה וגם ערבית בין פלג המנחה לשקיעה. לפי דבריו הוא מסביר גם את המנהג המוזכר בדברי התרומת הדשן (סימן א) שבימי קדם היו מתפללים ערבית לפני פלג המנחה, משום שבערבית הקילו. ערוך השולחן (סימן רלג) הביא את הסברו של הפני יהושע ודחה אותו מכוח דברי הגמרא, ולכן כתב שאין לעשות כך לכתחילה, אבל בדיעבד אם התפלל ערבית לפני השקיעה, אחרי שהתפלל מנחה לאחר פלג המנחה, יצא, משום שערבית היא כנגד הקטרת אברים שכשרים גם ביום וגם בלילה.

הרשב"א (כז ע"א ד"ה ואפשר) ורבינו יונה (על הרי"ף יח ע"ב) כתבו שאפילו אדם שחלק מהימים מתפלל ערבית מוקדם, וחלק מהימים מתפלל מנחה בשעה מאוחרת - הוא סותר את עצמו, משום שכל אדם צריך להחליט כמי הוא נוהג - כרבי יהודה, או כחכמים. וכך פסק השו"ע (רלג, א) שאדם צריך כל ימיו להתפלל ערבית בפלג המנחה או מנחה בזמן פלג המנחה, אבל לא להתפלל ביום אחד כך וביום אחד כך. ורק בשעת הדחק יכול לשנות ולהתפלל ערבית מוקדמת.

המגן אברהם (רסז, א) למד מדברי הטור שהבין מהגמרא שביום שישי יש עניין מיוחד שבגללו מותר להתפלל ערבית מוקדם, והסביר זאת משום שאסור להקטיר את איברי הקרבנות של יום חול בלילה, ולכן מקטירים אותם ביום, ולכן ערבית שהיא כנגד הקטרת איברים יכולה להיות בזמן זה. הוא דחה דבר זה משום שבגמרא משמע שאין הבדל בין יום חול לשבת, ובשניהם הדין שווה, משום שהגמרא הוכיחה ממנהגו של רב בליל שבת שניתן לפסוק כדברי רבי יהודה בכל ימות השבוע.

המשנה ברורה (רלג, יא) כתב שבמקרה שיש חשש שאם לא יתפללו ערבית בצמוד לתפילת המנחה, אנשים ילכו לאחר המנחה ולא יישארו להתפלל, ותתבטל התפילה במניין, הרי שעדיף במקרה כזה להתפלל ערבית לפני השקיעה מאשר לבטל את התפילה במניין, וכמו שכתב רבינו ירוחם (תא"ו נתיב ג, חלק ב). הבן איש חי (ויקהל ז) כתב גם הוא שנהגו להקל בזה בציבור, ויש להם על מי שיסמוכו.

סיכום:
להלכה כתבה הגמרא שניתן להחליט אם לנהוג כרבי יהודה או כחכמים בזמן פלג המנחה. השו"ע פסק שלאדם אסור לשנות בין יום אחד ליום אחר, אך בשעת הדחק מותר לשנות. באותו יום כתבו הראשונים שאין להתפלל מנחה וערבית שניהם בין זמן פלג המנחה והשקיעה, אך המשנה ברורה והבן איש חי כתבו שבדיעבד ניתן להקל בזה בציבור.