הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

ביאור הביטוי: "לימא כתנאי"

שבת עז ע"ב

לימא כתנאי; שמן כדי לסוך אבר קטן, וקטן בן יומו - דברי רבי שמעון בן אלעזר, רבי נתן אומר: כדי לסוך אבר קטן. מאי לאו בהא קמיפלגי, דרבי שמעון בן אלעזר סבר: אבר קטן של קטן, ורבי נתן סבר: אבר קטן דגדול, או אבר גדול דקטן. אבל אבר קטן של קטן בן יומו - לא! - לא, דכולי עלמא - אבר קטן דקטן בן יומו לא,
 

1.
ראה דיון ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד טז, האם הביטוי "לימא כתנאי" מובא ביחס לברייתא או רק ביחס למשנה או גם ביחס לברייתות שהיו ידועות לאמוראים.

2.
ושם מקשה, שהכלל הוא שברייתא שהיתה ידועה לאמוראים מנוסחת בפתיחה "תנו רבנן", וברייתא שלא היתה בהכרח ידועה לאמוראים פותחת, למשל, בביטוי "תניא" וכך בסוגייתנו [אולי כוונתו ל"תניא" שמובא בהמשך...]

3.
ונראה לומר: אם ה"לימא כתנאי" מיוחס למחלוקת תנאים במשנה או בברייתא שנפתחת ב"תנו רבנן" אזי משמעות ה"לימא כתנאי" היא קושיה על האמורא [או על מחלוקת האמוראים] מדוע האמורא אמר את דבריו ולא קבע בפשטות שהלכה כתנא מסויים.
ואם ה"לימא כתנאי" מיוחס למחלוקת תנאים בברייתא שלא היתה ידועה לאמוראים אזי משמעות הביטוי "לימא כתנאי" איננה קושיה, אלא נסיון בירור האם באמת מדובר בדעות זהות!