הרב דוד כוכב
חידושים וביאורים

למה נסמכה פרשת כהן מברך

ברכות סג ע"א

 
"תניא, רבי אומר: למה נסמכה פרשת נזיר לפרשת סוטה - לומר לך שכל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין".

ולמה נסמכה פרשת כהן מברך לפרשת נזיר שנסמכה לפרשת סוטה? הניחא פרשת סוטה ופרשת נזיר שהם בכלל מעשי הקרבנות והמשך חומש ויקרא, ונצרכו להאמר כולם טרם לחנוכת המזבח. אבל ברכת כהנים מצוה כללית היא שנצטוו בכל מקום שהם עומדים, ולמה נאמרה כאן?

ד' תשובות בדבר:
א. (דברים כא, ה) וְנִגְּשׁוּ הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי כִּי בָם בָּחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בְּשֵׁם ה'. מכאן שגם ברכת כהנים בכלל עבודת הכהנים היא ואין עבודת המקדש שלימה בלעדיה, ומיוחדת היא במקדש מבמדינה בכמה עניינים (במשנה במסכת סוטה דף לז ע"ב).

ב. בפרשת סוטה נותן הכהן את האשה לאלה באומרו: (במדבר ה, כא) יִתֵּן ה' אוֹתָךְ לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה בְּתוֹךְ עַמֵּךְ. מעתה נפתח פתח להעליל על הכהן כאלו עינו רעה ופיו אָלָה פִּיהוּ מָלֵא! (תהלים י, ז). לפיכך נסמכה ברכת הכהנים לפרשת סוטה, לומר לך: (מלאכי ב, ז) כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת – עיקר עמל פי הכהן לברכה, כאמרם: "(משלי כב, ט) טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ, אל תיקרי יבורך אלא יברך" (סוטה דף לח ע"ב). וקללת הסוטה לא מחמת הכהן באה – אלא משום (שם מלאכי ב פסוק ח) וְאַתֶּם סַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ. ופרשת נזיר שבתווך שבין פרשת סוטה לפרשת כהנים לא באה אלא ללמד כדברי רבי "שכל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין", דקי"ל: "מקרא נדרש לפניו ולפני פניו" (שבת דף לב: ועוד).

ג. במסכת תענית דף כו ע"ב: "אמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא: למה נסמכה פרשת כהן מברך לפרשת נזיר? לומר: מה נזיר אסור ביין - אף כהן מברך אסור ביין".
קרוב לזה כתב האבן עזרא במדבר ו, כא: "ונסמכה פרשת ברכת כהנים לפרשת נזיר, כאשר השלים תורת הנזיר שהוא קדוש, הזכיר תורת כהנים שהם קדושים".

ד. מעיון ברווח שבין הפרשיות מוכח שסמיכת פרשת חנוכת המזבח לפרשת ברכת כהנים היא סמיכת הפרשיות העיקרית שבסדרה, שהרי אין ביניהם אלא הפסק פרשה סתומה בלבד. בעוד שבין שאר הפרשיות שבסדרה, כמו גם בין נשיא לנשיא שבחנוכת המזבח עצמה, כולם בהפסק פרשה פתוחה שלימה.
מכאן שלא מעשה המנורה הוא עיקר גדולתו של אהרן משל נשיאים, כלשון רש"י ממדרש אגדה. עיקר גדולתו של אהרן היא, שכל מה שמביאים הנשיאים לחנוכת המזבח ולעבודתו מבכורות צאנם ומחלבהן, אינו בא אלא מכח ברכת ה' אשר בפי אהרן ובניו.