סקר
ממתי אתה בדף היומי?






 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

הסוס מטמא על ידיו – סוס

 

"רבי יוסי אומר: הסוס מטמא על ידיו, החמור על רגליו. שמשענת הסוס על ידיו, וחמור על רגליו. ואמאי? הא קא מסייע בהדי הדדי! לאו משום דאמרינן מסייע אין בו ממש?" (שבת, צג ע"ב). 

פירוש: רבי יוסי אומר: אם היה הזב רוכב על גבי בהמה וטלית מונחת תחתיה, אם היה רוכב על הסוס הרי הוא מטמא על ידיו (רגליו הקדמיות), שאם הטלית מונחת תחת ידי הסוס הריהי טמאה, ואולם אם היתה מונחת תחת רגליו הריהי טהורה. ואם היה רוכב על החמור הריהו מטמא על רגליו (האחוריות), שאם הטלית מונחת תחת רגליו הריהי טמאה, ואולם אם היתה מונחת תחת ידיו הריהי טהורה. וטעם החילוק: משום שמשענת הסוס בעיקרה על ידיו, ושל החמור על רגליו. ואמאי [ומדוע] במקרה שמונחת הטלית תחת רגלי הסוס או ידי החמור תהא טהורה? הא קא מסייע בהדי הדדי [הלא הרגלים מסייעות אלו לאלו] לאו [האם לא] משום דאמרינן [שאנו אומרים] כי מסייע אין בו ממש? (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: סוס           שם באנגלית: Horse            שם מדעי: Equus caballus

שם נרדף במקורות: פרש, רמך, אביר, ענמלך 


נושא מרכזי: מהן הרגלים הדומיננטיות של הסוס לעומת החמור?


בלשון חז"ל הרגלים הקדמיות של הבהמות נקראות ידים שם שהושאל מידיו של האדם שגם הן נמצאות בקדמת הגוף (סמוך לראש). על פי דברי רבי יוסי הסוס והחמור שונים זה מזה באופן השימוש בגפיהם כאשר ההבדל הוא מהן הרגליים הדומיננטיות או בלשונו הרגלים עליהן הוא נשען(1). מעיון בספרות חז"ל מתברר שקיימת מחלוקת גרסאות מהי משענת הסוס והחמור. על פי סוגייתנו משענת הסוס על ידיו ושל החמור על רגליו. במשנה (זבים, פ"ד מ"ז) הגרסה הפוכה: "... רבי יוסי אומר הסוס מטמא ברגליו והחמור בידיו שמשענת הסוס על רגליו ומשענת החמור על ידיו וכו'". המפרשים מתייחסים למחלוקת גרסאות זו והר"ש למשל כתב: "הסוס מטמא ברגליו - אם זב רוכב עליו וטלית תחת (ארבע) רגליו של סוס טמאה אבל תחת ידיו טהורה שאין משענתו על ידיו והגירסא הפוכה בפ' המצניע שכתוב שם בכל הספרים(2) הסוס מטמא בידיו וחמור ברגליו שמשענת הסוס על ידיו ומשענת החמור על רגליו ובפירוש ר"ח היא כתובה שם כמו כאן". לענ"ד ניתן להכריע במחלוקת גרסאות חזיתית זו על ידי הכרת הריאליה הקשורה לנושא. 

באתרים רבים ברחבי המרשתת העוסקים בטיפול ואימון סוסים השייכים לגזעים שונים אנו מוצאים שמבנה טוב של רגליהם האחוריות מעניק ביצועים ורכיבה טובים יותר ב. ניתן להתייחס לחלק האחורי של הסוס ותיפקודו במונחים של מכונית המונעת בעזרת גלגליה האחוריים. שרירי הרגליים האחוריות מפותחים יותר ומשמשים לדחיפתו קדימה ואילו הרגלים הקדמיות משמשות בעיקר לייצובו בעת הנחיתה לאחר ניתור או קפיצה. ניתן לראות היטב ששרירי הירכיים האחוריות מפותחים הרבה יותר מאשר הירכיים הקדמיות (תמונה 1). ה"משענת" על ה"רגליים" מודגמת היטב גם כאשר הסוס מתרומם בעת מאבקים עם בני מינו או מאוים על ידי בני אדם. הסוסים שימשו ועדיין משמשים להרתעת יריבים מסוגים שונים (צבא אויב או המון מפגינים ומתפרעים) על ידי הזדקפות על רגליהם האחוריות. באנדרטאות רבות ברחבי העולם ובשלבים שונים של ההיסטוריה מתוארים מצביאים כרוכבים על סוסים המזדקפים על רגליהם האחוריות. בתמונה 3 ניתן לראות את צפורה זייד אשתו של השומר המיתולגי אלכסנדר זייד רוכבת על סוסה.

בניגוד לסוס הרי שהחמור משמש בעיקר לנשיאת משאות או רכיבה איטית ולכן רגליו התפתחו באופן שווה פחות או יותר (תמונה 2). היתרון במבנה זה הוא בכך שמשקל המשא עשוי להתחלק באופן שווה בין ארבעת הרגליים. יחד עם זאת נראה שהחמור נשען בעיקר על רגליו הקדמיות דבר המתבטא בכך שהוא מעדיף להרים את רגליו האחוריות לצורך התגוננות. החמור בועט ביריביו בעזרת רגליו האחוריות תוך כדי שהוא נשען על הרגלים הקדמיות. ראו למשל בסרטון הזה. ב"תפארת ישראל" (הלכתא גבירתא, זבים, שם) מנוסח ההבדל בין סוס לחמור באופן ריאלי ומשתמע שלפניו עמדה גרסת המשנה בזבים שמשענת הסוס ברגליו: 

"... לפיכך אם היה משכב אחת תחת שתי ידי הבהמה או תחת שתי רגליה או תחת ידה ורגלה הרי זה טמא, שהרי ודאי נשא הזב על משכב הזה שאין הבהמה יכולה לעמוד על שתים. שהסוס נברא לרכיבה ולרוץ במלחמה או על הדרך וניתן לו עיקר כח ברגליו לריצה שהרגלים עיקרן להילוך ולרוץ וידיו אינן אלא כמסייע שאין ממש הלכך אפילו נתון תחת רגל אחד טמא שהרי אינו יכול לעמוד על רגל אחת. והחמור עומד למשא ועיקר הידים נבראו למשאוי ולכן כח החמור בידיו דוקא דהא אינו יכול לרוץ וכחו בידיו למשא וכח המשא הוא בידים וכח המרוצה ברגלים ורגלי החמור הם כמסייע אפילו נתון תחת יד אחד טמא וכו'".   

  

       
תמונה 1.     תמונה 2. 

  

       
תמונה 3.   צפורה זייד - אלמנתו של אלכסנדר זייד
                צילמה: טלי רווה זייד

 
  תמונה 2.  המלך פיליפ ה - 4 של ספרד
               צילם: Alvesgaspar

 

לעיון נוסף:
 

בפורטל "הדף היומי":

מהם מאפייני שינת הסוס – "עד חצות לילה היה מתנמנם כסוס" (ברכות, ג ע"ב).

מבנה פרסת הסוסיים והטיפול בה – "אפילו סוס שרוכב עליו" (מועד קטן, י ע"א).

מהם רכשי? "ארכביה אתרי רכשי" (כתובות, נה ע"ב).

האם יש בושת לסוס? – מעמדו של הסוס כבהמת רכיבה - "בייש סוסתו של חבירו" (כתובות, סו ע"א).

מדוע רכב בלעם על אתון ולא על סוס? "אמרו ליה: מאי טעמא לא רכבתא אסוסיא" (עבודה זרה, ד ע"א).

האם "סוסיא" הוא לשון זכר או נקבה? "סוס בן סוסיא אחי פרדה יוכיח" (חולין, קיד ע"ב).
 

 


(1) רבי ישעיה זילברשטיין מעלה בספרו מעשי למלך (מעשה הקרבנות, פ"א) תוצאה מעניינת להבדל בין סוס וחמור. העובדה שאין הם פועלים יחד אין בחריש משותף שלהם איסור "לא תחרוש בשור וחמור יחדיו" אלא רק סיוע זה לזה.
(2) כתב יד בודד של הבבלי שמצאתי בו את הגרסה "משענת הסוס ברגליו" הוא Bologna, AS: Fr. ebr. 612. 
 

 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.




כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר