סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

ברזינא לזיבורא, רביעאה לעקרבא – צרעה

 

"רבי חנינא אמר: מי רגלים בני ארבעים יום. ברזינא לזיבורא, רביעאה לעקרבא, פלגא ריבעא לגילויא, ריבעא אפילו לכשפים מעלו" (שבת, קט ע"ב).

פירוש: רבי חנינא אמר: מי רגלים בני (ששהו) ארבעים יום מועילים לכמה דברים: ברזינא [כוס קטנה מאד] מועילה לזיבורא [לנשיכת צירעה]. רביעאה [רביעית] מועילה לעקרבא [לעקיצת עקרב]. פלגא ריבעא ]חצי לוג] מועילה לגילויא [למי ששתה מים מגולים], ריבעא [לוג] אפילו לכשפים מעלו [מועילים] (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: צרעה מזרחית   שם באנגלית:  Oriental Hornet   שם מדעי: Vespa orientalis

שם נרדף במקורות: זיבורא (הנקבה זיבורתא), ערעיתא   שמות בשפות אחרות: ערבית - דבור


נושא מרכזי: הסכנה בצרעה בהשוואה לעקרב
 

על הסכנה בצרעה ראו בהרחבה במאמר "ונפקא ערעיתא מן כותלא" (שבת, פ ע"ב).
 


רמת הסכנה בצרעה בהשוואה לעקרב

הצרעה (בארמית זיבורא) מופיעה בסוגיות רבות בש"ס במקביל לעקרב אם כי נחשבת לפחות מסוכנת: "מאי רעות וצרות? אמר רב: רעות שנעשות צרות זו לזו כגון זיבורא ועקרבא" (חגיגה, ה ע"א). מפרש רש"י: "זיבורא ועקרבא - נקיט הכי, משום דאמרינן במסכת עבודה זרה בפרק אין מעמידין (כח, ע"ב) חמימי לעקרבא וקרירי לזיבורא, וחילופא סכנתא, הלכך, היכא דנכתיה זיבורא ועקרבא נעשות צרות זו לזו, דלית ליה תקנתא לא בקרירי דקשה לעקרב, ולא בחמימי דקשה לזיבורא". בסנהדרין (סה ע"א) אנו לומדים: "אמר אביי: הלכך האי מאן דצמיד זיבורא ועקרבא, אף על גב דקא מיכוין דלא ליזקו, אסור". לדעת אביי איסור "חובר חבר" הוא גם כאשר מצמיד צרעה ועקרב על מנת שיעקצו זה את זה ובכך למנוע נזק מהאדם. אם הם מסוגלים לעקוץ זה את זה כנראה שהזיבורא כאן איננה הדבורה הקטנה והחלשה בהרבה מהעקרב.

בסוגיה נוספת שני מינים אלו מתוארים כמסוכנים אם כי נראה שהסכנה בעקרב גדולה יותר משום שהוא גורם למוות לילד גדול יותר: "אמר אביי: אמרה לי אם, האי בר שית דטרקא ליה עקרבא ביומא דמישלם שית לא חיי, מאי אסותיה? מררתא דדיה חיורתא בשיכרא, נשפייה ונשקייה. האי בר שתא דטריק ליה זיבורא ביומא דמישלם שתא, לא חיי, מאי אסותיה? אצותא דדיקלא במיא, נשפייה ונשקייה"(1) (כתובות, נ ע"א). על הסכנה הגדולה יותר הנובעת מהעקרב אנו לומדים במשתמע במסכת שבת (קכא ע"ב): "מהו להרוג נחשים ועקרבים בשבת? אמר להו: צירעה אני הורג, נחש ועקרב לא כל שכן". מפרש שם רש"י: "צרעה אני הורג - בשבת, לכלות מזיקין, ואף על פי שאינה מועדת כאלו" (כנחש ועקרב). מקור נוסף ממנו ניתן להסיק שלארס העקרב השפעה חזקה יותר מהצרעה הוא בסוגייתנו: "רבי חנינא אמר: מי רגלים בני ארבעים יום. ברזינא לזיבורא, רביעאה לעקרבא, פלגא ריבעא לגילויא, ריבעא אפילו לכשפים מעלו". מפרש רש"י: "ברזינא לזיבורא - כוס קטן מאד, ושמו ברזינא, מאותן מי רגלים שותין למי שנשכתו צרעה, ומתרפא. רביעתא לעקרב - רביעית לוג למי שעקצו עקרב". מינון התרופה שהציע רבי חנינא לעקיצת צרעה נמוך משל עקרב משום שהשפעתו חלשה יותר.

במונחים של הרפואה המודרנית השימוש במי רגלים לתרופה נראה מוזר אך לפחות על פי האמור בגמרא (שבת, קי ע"א) הדבר קיים: "אמר ליה רבינא לרבא: מהו לשתות מי רגלים בשבת? אמר ליה: תנינא, כל המשקין שותה ומי רגלים לא שתו אינשי". ממהלך הסוגיה משתמע בבירור שהאיסור לשתות מי רגלים נובע מכך שהם אינם משקה בריאים אלא משמשים לתרופה בלבד.

להבדל ברמת המסוכנות בין צרעה ומזיקים אחרים יש משמעות הלכתית. למשל "שולחן ערוך הרב" (או"ח, סי' שט"ז י"ז-י"ח) מבחין בין בעלי חיים המזיקים לאדם (נחש ועקרב) לבין הגורמים לצער בלבד כמו הצרעה.

"... ואף להאומרים שמלאכה שאינה צריכה לגופה חייב עליה ואין מחללין שבת במלאכה גמורה של תורה בשביל היזק הגוף אלא בשביל סכנת נפשות, מכל מקום כאן כיון שאינו צדן כדרכו אלא מתעסק בהם שלא יוכלו להזיק שכופה עליהן כלי או מקיף עליהן או קושרן כדי שלא יזיקו, לפיכך התירו לעשות כן אפילו ברמשים שאינן ממיתין כלל אלא שמזיקין בלבד. וכל זה ברמשים שדרכן להזיק ממש כגון נחשים ועקרבים אף במקומות שאינן ממיתין בנשיכתן על כל פנים הן מזיקין הגוף בנשיכתן וכן כל כיוצא בהן, אבל כל שאינו מזיק הגוף אלא שמצערו בלבד כגון צרעה וזבוב ויתושין ופרעושין וכיוצא בהן אסור לצודן וכו'". 
 

           
תמונה 1.  פלכית שכיחה על גבי קינה      
צילם: Alvesgaspar
  תמונה 2.  צרעה גרמנית - משייפת עץ לצורך בניית קן      
צילם:  pjt56

  

               
תמונה 3.  צרעה גרמנית - פועלות בפתח הקן  
צילם: Gideon Pisanty
  תמונה 4.  צרעה מזרחית       
צילם:  Gideon Pisanty


 


(1) פירוש: אָמַר אַבַּיֵי, אָמְרָה לִי אֵם: הַאי בַּר שִׁית דְּטָרְקָא לֵיהּ עַקְרַבָּא בְּיוֹמָא דְּמִישְׁלַם שִׁית [ילד זה בן שש שעוקץ אותו עקרב ביום שהוא משלים שש שנים] לָא חַיֵּי [איננו חי]. מַאי אֲסוּתֵיהּ [מה רפואתו] מְרִרְתָּא [מרה] של דַּיָּה חִיוַּרְתָּא [לבנה] בְּשִׁיכְרָא [בתוך שיכר], נְשַׁפְיֵיהּ וְנַשְׁקְיֵיהּ [ישפשפוהו בזה וישקוהו] במשקה זה. ועוד אמרה לו: הַאי בַּר שַׁתָּא דְּטָרֵיק לֵיהּ זִיבּוּרָא בְּיוֹמָא דְּמִישְׁלַם שַׁתָּא [ילד זה בן שנה שעוקצת אותו צירעה ביום שמשלים שנה] לָא חַיֵּי [איננו חי]. מַאי אֲסוּתֵיהּ [מה רפואתו] אַצְוָתָא דְּדִיקְלָא בְּמַיָּא [סיב הדקל במים], נְשַׁפְיֵיהּ וְנַשְׁקְיֵיהּ [ישפשפנו בו וישקנו ממנו].
(11) פירוש: רבי חנינא אמר: מי רגלים בני (ששהו) ארבעים יום מועילים לכמה דברים: ברזינא [כוס קטנה מאד] מועילה לזיבורא [לנשיכת צירעה]. רביעאה [רביעית] מועילה לעקרבא [לעקיצת עקרב]. פלגא ריבעא ]חצי לוג] מועילה לגילויא [למי ששתה מים מגולים], ריבעא [לוג] אפילו לכשפים מעלו [מועילים].


 

מקורות עיקריים:

מ. דור, החי בימי המקרא המשנה והתלמוד (עמ' 195-196).
אנציקלופדיה "החי והצומח בא"י" כרך 3 (עמ' 341).

Neuman, M. G., Ishay, J. S., Eshchar, J. 1983. Hornet (Vespa orientalis) Venom Sac Extract Causes Hepatic Injurt in Cats. Comp. Biochem. Physiol. 74c (2): 469-472.
Schmidt, J.O., Yamane, S., Matsuura, M., Starr, C.K. 1986. Hornet venoms: lethalities and lethal capacities. Toxicon 24 (9): 950–4

לעיון נוסף:

ב"פורטל הדף היומי":

1. הטיפול בעקיצת צרעה ועקרב – "רעות שנעשות צרות זו לזו, כגון זיבורא ועקרבא" (חגיגה, ה ע"א).
2. הצרעות כטורף – "אתא זיבורי ואכלוה" (סנהדרין, קט ע"ב).
3. ההבחנה בין זכרים ונקבות בצרעות – "איתרחיש ליה ניסא אתיא זיבוריתא אותיבא על דשתיא" (עבודה זרה, יז ע"ב).
4. כיצד נופלת צרעה ליין? - "התיז את הצרעה בקנה" (עבודה זרה, ס ע"ב).
5. הצרעה כמקור לדבש - "יכול אף דבש הגזין והצירעין".  
 
מצגת על הצרעה המזרחית שהוכנה על ידי חנוך פלסר משדה אליהו. לצפייה במצגת לחץ כאן.
הרב מ. הוכמן, 'צרעה או מלאך'

 
 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל. 

 


כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר