מה אמר החזון איש על כשרות הלויתן?
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
עירובין ז ע"א
בגמרא נאמר שלמרות שיצאה בת קול מן השמים שהלכה כבית הלל, ר' יהושע לא התחשב בכך, כי "אין משגיחים בבת קול". גישה זו מקובלת על כל הפוסקים, כפי שכותב הר"ן בדרשותיו (דרוש ג): "שכל התורה שבכתב ושבעל פה נמסרה למשה בסיני ... ושתהיה ההכרעה כפי הסכמת חכמי הדור. וזהו ענין ר' אליעזר הגדול ומחלוקתו, [שאמרו] בבבא מציעא (נט ב) עמד ר' יהושע על רגליו ואמר לא בשמים היא (דברים ל יב), מאי לא בשמים היא כבר נתנה למשה על הר סיני, וכתוב בה (שמות כג ב) אחרי רבים להטות". כלומר שהכרעת פסקי ההלכה ניתנה לבני אדם על פי הבנתם את התורה.
במסכת חולין (סז,ב) לומדים מפסוק שלויתן הוא דג כשר, שיש לו סנפיר וקשקשת. מסופר (ספר מעשה איש ח"ו) בשם הרב יעקב גלינסקי זצ"ל:
באתי פעם לחזון איש זצ"ל, ויצא מחדרו אדם גדול, ונכנסתי אני לחדרו. אמר לי החזו"א: שאלו אותי על מה שלמדו חז"ל מפסוק שלויתן הוא דג טהור, ונשאלתי הרי אמרו חז"ל (בבא בתרא ע"ה ע"א) "עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות סעודה לצדיקים מבשרו של לויתן", אם כן מדוע צריך ללמוד מפסוק שהלויתן כשר, וכי הקדוש ברוך הוא יתן לצדיקים דבר שאינו טהור?... ממשיך בעל המעשה: המתנתי שהחזו"א יגיד את התירוץ על קושיא זו, ושקט שרר בחדר, העזתי פני ושאלתי: ומה התירוץ? החזו"א היה נראה כמתחמק ומסרב מלומר לי את תירוצו על הקושיא, ולאחר שהפצרתי בו, ענה לי: ראיה מכאן שאם אין פסוק בתורה להכשיר - גם אצל הקדוש ברוך הוא לא אוכלים! (כי לא בשמים היא).
