טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

והרוצה לידע כמה גובהו של דקל – תמר מצוי

"פעם אחת לא נכנסו לנמל וכו'. תנא: שפופרת היתה לו לרבן גמליאל שהיה מביט וצופה בה אלפים אמה ביבשה, וכנגדה אלפים בים. הרוצה לידע כמה עומקו של גיא מביא שפופרת ומביט בה, וידע כמה עומקו של גיא. והרוצה לידע כמה גובהו של דקל מודד קומתו וצלו, וצל קומתו, וידע כמה גובה של דקל" (עירובין, מג ע"ב).
 

שם עברי: תמר מצוי שם         באנגלית: Date Palm         שם מדעי: Phoenix dactylifera


נושא מרכזי: האופן והצורך במדידת גובה דקל 

לריכוז המאמרים שנכתבו על התמר המצוי הקש/י כאן.

כפי שנהגתי במאמרים נוספים העוסקים בדקל גם במאמר זה אפתח בשאלה האם הוא מוזכר אך ורק בגלל היותו עץ פרי נפוץ או אולי בגלל מאפיינים מיוחדים שלא קיימים בעצים אחרים. לענ"ד התשובה היא שאכן הבחירה בדקל עניינית וקשורה למבנה שלו. הדבר משתמע מתוך פירוש רש"י שכתב: "גובהו של דקל - ומתיירא לעלות בו ולמודדו". האדם "מתיירא" לטפס על הדקל הן בגלל גובהו הרב והן בגלל הקושי לטפס עליו בביטחון. בנושא זה הרחבתי במאמר "עתידה חטה שתתמר כדקל ועולה בראש הרים" (כתובות, קיא ע"ב).

דרך המדידה שאותה מתארת הגמרא מבוססת על השיטה שבעזרתה מדד הפילוסוף תאלס את גובה הפירמידות. בשיטה זו מציבים בנוסחה שנגזרה מ"משפט תאלס" את אורכי הצל של האדם והדקל ואת גובה האדם ומחלצים ממנה את הנעלם שהוא גובה הדקל. להסבר ראו כאן. בפירוש רש"י אנו מוצאים הסבר מדויק לשיטה: "ימדוד צלו - של דקל. וצל קומתו - של עצמו, ופעמים שהצל רבה על המיצל, ופעמים שהמיצל רבה על הצל, כשחמה עומדת בגובה הרקיע צל כל דבר הוי קטן, וכשחמה בשיפולו הוי צל ארוך, הלכך: מודד אף צל קומתו, ולפי מה שיראה שירבה צל קומתו על קומתו, ידע שריבוי צל הדקל על הדקל - או כפלים או שליש או רביע". היחס בין צל האדם וגובהו זהה ליחס בין צל הדקל וגובהו ("ידע שריבוי צל הדקל על הדקל או כפלים או שליש או רביע".

את השורות הבאות נייחד לשאלה שיש לתת לה את הדעת והיא מה הצורך במדידת גובה הדקל?

בחקלאות המודרנית יש חשיבות רבה לידיעת גובה הדקל משום שהטיפול בעצים (האבקה, גדיד ועוד) מותנה באפשרות נוחה להגיע לצמרת העץ שם מרוכזים העלים והמכבדות. כיום משתמשים במנופים ייעודיים המאפשרים להגיע לצמרת הדקל אך גם הם מוגבלים בגובה אליו הם מגיעים. על מנת להגיע לגובה רב יותר יש צורך לרכוש ציוד יקר מאד, שבמקרים רבים, ההשקעה בו איננה כדאית. מסיבה זו, לעיתים קרובות, נכרתים הדקלים לאחר שמגיעים לגובה מסוים. לידיעת גובה הדקלים במטע חשיבות רבה בתכנון והתאמת הציוד המכני הדרוש לטיפול בעצים.

בחקלאות המסורתית כמובן לא היה ציוד מכני וחוזרת השאלה מה הצורך במדידת גובה הדקל? בשיחה עם חנוך פלסר מקיבוץ "שדה אליהו" הוא העלה כמה רעיונות שייתכן ויסבירו את הצורך בידיעת גובה הדקל. חנוך היה עד לנפילה של דקל על גג חדר האוכל של הקיבוץ. בזכות גובהו הדקל לא גרם לנזקים משמעותיים משום שנפילתו נבלמה על ידי הגג. מאירוע זה ניתן אולי לגזור תוך התאמה לתקופת חז"ל שידיעת גובה העץ סייעה לקדמונים להעריך את הסכנה למבנים סמוכים. יתרון נוסף עשוי להיות בעת משא ומתן על שכרו של פועל שנשכר לצורך הגדיד. ייתכן ושכרו של הפועל תלוי בגובה בו נמצאים הפירות. בדקל גבוה הסכנה רבה יותר ושכר הפועל גבוה יותר. ייתכן גם שלגדיד בדקל גבוה נשכרו פועלים מיומנים בטיפוס. אפשרות נוספת היא ששוויו של דקל הגבוה מעבר לסף מסוים נמוך יותר. דקלים מבוגרים גבוהים יותר ולאחר יבולי שיא מתחילה דעיכה הדרגתית בתנובתם. ידיעת הגובה של הדקל מאפשרת להעריך את גילו ואת היבול הצפוי ומכאן ניתן לגזור את שווי העץ. 
 

מטע תמרים – שדה אליהו		דקל ושינגטוניה – ניתן לראות את היחס בין עובי הגזע הדק לגובה העץ

א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.


 

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.