הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי
הרב אברהם בלס, מכון הירושלמי
עירובין נד ע"א
ערוגות הבושם
ישנם בתלמודים שני מאמרים המתייחסים לערוגת הבושם
תלמוד בבלי עירובין נד, א:
"ואמר ר"א: מאי דכתיב לחיו כערוגת הבשם - אם משים אדם עצמו כערוגה זו שהכל דשין בה, וכבושם זה שהכל מתבשמין בה - תלמודו מתקיים, ואם לאו - אין תלמודו מתקיים".
תלמוד ירושלמי ברכות ב, ח:
"עאל ואיפטר עילוי [שיר השירים ו ב] דודי ירד לגנו לערוגת הבושם לרעות בגנים לא צורכה אלא דודי ירד לגנו לרעות בגנים. דודי זה הקדוש ברוך הוא. ירד לגנו זה העולם. לערוגת הבושם אילו ישראל. לרעות בגנים אילו אומות העולם. וללקוט שושנים אילו הצדיקים שמסלקן מביניהן".
אם התלמוד הבבלי מפריד בדרשתו בין המילה ערוגה לבין הבושם, וגם שהוא מתייחס לשתי מילים אלו הוא מדבר אל האדם הפרטי – כיצד צריך להתנהג, הרי שאצל הירושלמי ערוגת הבושם הכוונה היא לצד הכללי של עם ישראל. ערוגות הבושם הם ישראל.
אי"ה בשבוע הבא נחוג את חג הסוכות ובין ארבעת המינים. בין המינים יש לנו את ההדס. ביחס להדס יש מאמר חשוב בתלמוד הבבלי שמתחבר עם מאמר הירושלמי על ערוגת הבושם. הבבלי אומר שישראל נמשלו להדס. הדס כאשר הוא נמצא בין קוצים נשאר שמו הדס.
תלמוד בבלי סנהדרין מד, א:
"חטא ישראל. אמר רבי אבא בר זבדא: אף על פי שחטא - ישראל הוא. אמר רבי אבא: היינו דאמרי אינשי אסא דקאי ביני חילפי אסא שמיה, ואסא קרו ליה".
