מותר לזייף ציטוט?

נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון

עירובין נא ע"ב

כאשר רב יוסף רצה לשכנע את רבה שיסמוך על כך שהוא מכיר את המקום שבו התכוונו לשבות בשבת ויועיל הדבר גם עבורו – הוא ציטט ברייתא בשמו של רבי יוסי, למרות שבאמת הדברים לא נאמרו משמו, כדי שרבה ישתכנע שהלכה כמותו, כי בדרך כלל ההלכה היא כרבי יוסי ש"נימוקו עמו". על פי זה פוסק המגן אברהם (סימן קנו) להלכה: "אם שמע דין ונראה לו שהלכה כך מותר לאמרו בשם אדם גדול כי היכי דליקבלי מיניה." אולם הוא מקשה על כך מהנאמר בסוף מסכת כלה: "האומר דבר בשם חכם שלא גמרו ממנו גורם לשכינה שתסתלק", ומבואר בפירוש של תר"י (ברכות כז) שהכוונה היא למי שמשייך דבר לחכם ומצטט אותו בשמו למרות שאותו חכם לא אמר זאת. המגן אברהם עצמו נשאר בצריך עיון, אולם כמה מרבותינו האחרונים יישבו את הסתירה הזו בדרכים שונות.

ייתכן שההבדל נעוץ בהרגל. מה שלומד המגן אברהם מהגמרא הוא שבאופן חריג ויוצא דופן, כאשר יש צורך בדבר מותר לאדם לומר דין מסוים בשמו של אדם גדול כדי שיקבלו זאת ממנו. לעומת זאת מי שגורם לשכינה שתסתלק הוא מי שבאופן תדיר משבש את מקור ההלכה ומשייך אותה למי שלא אמרה. יש חשיבות עצומה לדיוק בפרטי הדברים, ואפילו לדיוק בשם של חכם שאמר הלכה, משום כך משבחים בגמרא (ברכות לג,ב; פסחים נב,ב) את רחבה דפומבדיתא שהיה מדייק בכל פרט שלמד מפי רבו. כאשר הדברים מדויקים לכל פרטיהם יש בזה המשך של המסורת של משה רבנו ע"ה שלמד בהר סיני את כל הפרטים והדקדוקים של התורה.