לאיגרויי ביה שטן
עירובין כו ע"א
"וישעיהו מאי בעי התם? - אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: מלמד שחלה חזקיה, והלך ישעיהו והושיב ישיבה על פתחו. מכאן לתלמיד חכם שחלה שמושיבין ישיבה על פתחו. ולאו מילתא היא, דילמא אתי לאיגרויי ביה שטן".
קשה, מסקנת הגמרא שלא נכון לנהוג כדברי רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן, ומה אם כן סבר רבי יוחנן שהורה אחרת?
אלא שקושיה זו מקשה הגמרא עצמה במסכתות ברכות דף כ ע"א; ובבא מציעא דף פד ע"א:
"רבי יוחנן הוה רגיל דהוה קא אזיל ויתיב אשערי דטבילה, אמר: כי סלקן בנות ישראל ואתיין מטבילה [מטבילת מצוה לפגעו בי] מסתכלן בי, ונהוי להו זרעא דשפירי כוותי [גמירי אורייתא כוותי]. אמרי ליה רבנן: לא קא מסתפי מר מעינא בישא? אמר להו: אנא מזרעא דיוסף קא אתינא, דלא שלטא ביה עינא בישא, דכתיב: בן פורת יוסף בן פורת עלי עין, ואמר רבי אבהו: אל תקרי עלי עין אלא עולי עין. רבי יוסי ברבי חנינא אמר מהכא: וידגו לרב בקרב הארץ מה דגים שבים מים מכסין עליהם ואין עין הרע שולטת בהם - אף זרעו של יוסף אין עין הרע שולטת בהם".
רבי יוחנן לשיטתו בהיותו מזרעו של יוסף לא חשש מעין הרע שמא יתגרו הרואים בשטן.
כדברים הללו ראה עוד בקישור זה.
