מה נכלל במושג "תורה"?
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
עירובין נח ע"א
מדידת תחום שבת נעשית בחבל, למרות שחבל יכול להתארך או להתקצר בהתאם לטמפרטורה. על כך מובא בגמרא: "אמר רבי יהושע בן חנניא: אין לך שיפה למדידה יותר משלשלאות של ברזל, אבל מה נעשה שהרי אמרה תורה ובידו חבל מדה". הפסוק שמצטט רבי יהושע בן חנניא כתוב בספר זכריה (ב,ה), ועם זאת הוא אומר לגביו: "שהרי אמרה תורה...".
מעיר על כך המהר"ץ חיות שכל מה שנאמר בנבואה בדברי הקבלה של הנביאים – נקרא אצל חז"ל בשם "תורה". כך גם כותב היעב"ץ (בהגהותיו לסנהדרין מו,ב): "מצוי הוא בתלמוד שקורין לתנ"ך - תורה".
כלומר המושג "תורה" מתייחס לפעמים באופן פרטי דווקא לתורה שבכתב, ולפעמים באופן כללי לכל התנ"ך.
הרמב"ם בהקדמתו לספרו היד החזקה כותב שגם דברים שגזרו חכמים ונביאים שבכל דור ודור – נקראים "תורה", מפני שהם חלק מהתורה שבעל פה.
בעל אור החיים על הפסוק (דברים ח,א): "כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת", כותב שלפעמים אנשים המחזיקים בחלק ממצוות התורה מתעצלים לקיים חלקים אחרים ממנה, לכן אמר משה רבנו בקשר לכל התורה שיש לשמור את כולה, כי היא כולה מצווה אחת. מכאן נלמד שהכוונה היא לכל התורה, שבכתב ושבעל פה וגם לגזירות ותקנות של חכמים, שאף הן נקראות "תורה".
