מחיצות בין אנשים
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
עירובין עט ע"א
בגמרא נאמר שמחיצות שאינן מגיעות לתקרה אינן נקראות מחיצות. בעל ה"אור שמח" מקשה מכאן על מה שפוסק הרמב"ם (הלכות סוכה ד,ד) שסוכה הינה כשרה גם אם דפנותיה אינן מגיעות עד הסכך אלא "אף על פי שהן רחוקין מן הגג כמה אמות - כשרה, ובלבד שיהיו הדפנות מכוונות תחת שפת הגג", הרי מהגמרא עולה שמחיצות שאינן מגיעות עד התקרה אינן מחיצות, אם כן איך יכול להיות שסוכה כזו תהיה כשרה?
הוא מתרץ שיש הבדל בין מחיצות פנימיות לבין המחיצות החיצוניות. כאשר נאמר בגמרא שמחיצות שאינן מגיעות לתקרה אינן נקראות מחיצות הכוונה היא למחיצות פנימיות בתוך הבית, היוצרות חלוקה פנימית בין החללים שבפנים, אולם המחיצות החיצוניות נחשבות כמחיצות גם אם הן אינן מגיעות עד התקרה.
מחיצות שאינן מגיעות עד התקרה אינן מהוות הפרדה ברורה וגמורה, ובכל זאת הן מספיקות כדי להיחשב מחיצה המפרידה בין הבית לבין מה שמחוץ לו, ומכאן עולה שההפרדה בין הבית למה שבחוץ ברורה יותר מאשר ההפרדה בתוך הבית, ולכן די במחיצות קטנות כדי ליצור חציצה בין הבית למה שמחוץ לו, ואילו בתוך הבית יש צורך במחיצות שמגיעות עד התקרה כדי ליצור הפרדה.
כך הוא גם מבחינה חברתית: ההבדל הקיים בין אנשים זרים הוא ברור יותר, ולכן די בסממן קטן כדי להבהיר אותו, אולם בין אנשים קרובים יש צורך במחיצה יותר ברורה כדי להדגיש את השוני הקיים באופן טבעי בין כל שני אנשים. בלי מחיצות ברורות שמגיעות עד התקרה אדם עלול לאבד את זהותו הייחודית.
