סקר
ללומדים דף יומי בלילה - איזה דף אתם לומדים?




 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו  

 

דקלים שבבבל אינן צריכין קבע – תמר מצוי

 

"אמר רבה אמר רבי חייא: דקלים שבבבל אינן צריכין קבע. מאי טעמא כבידן קובעתן. ורב יוסף אמר רבי אושעיא: סולמות שבבבל אינן צריכין קבע, מאי טעמא כבידן קובעתן. מאן דאמר סולמות כל שכן דקלים, ומאן דאמר דקלים, אבל סולמות לא" (עירובין, עח ע"א).  

פירוש: אמר רבה אמר ר' חייא: גזעי דקלים שבבבל, שמניחם ליד כותל כדי לטפס עליהם אין צריכים קבע שיקבעם וידביקם לקרקע, והם ממעטים מיד. ומאי טעמא [מה טעם הדבר]: כבידן קובעתן, שמתוך כובדם, קשים הם לטלטול, ואף שעל פי דין מותרים הם בטלטול מכל מקום הריהם כקבועים ודבוקים. ובדומה לזה רב יוסף אמר בשם ר' אושעיא: סולמות שבבבל אינן צריכין קבע. מאי טעמא [מה טעם הדבר]: כבידן קובעתן, שסולמות אלה היו כרגיל גדולים וכבדים. ומעירים: מאן דאמר [מי שאומר] שסולמות בבל אינם צריכים קבע, כל שכן דקלים שמניחים אותם מלכתחילה לצורך זה, ודאי כקבועים הם שהם כבדים ביותר ואף אינם עשויים לטלטול. ומאן דאמר [ומי שאומר] שדקלים אינם צריכים קבע, אבל סולמות לא, שסולם גם אם כבד, הוא עשוי לטלטול (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).

 

שם עברי: תמר מצוי   שם באנגלית: Date Palm   שם מדעי: Phoenix dactylifera


נושא מרכזי: הדקל כסולם וספסל?

 

לריכוז המאמרים שנכתבו על התמר המצוי הקש/י כאן.

 

ראו הרחבה בנושא זה במאמר "קוצץ אדם דקל במועד" (מועד קטן, יב ע"ב). 
  

פעמים אחדות ציינתי ששילוב הדקלים בהלכות ואירועים המתוארים בגמרא עשוי לנבוע מעצם העובדה שהם היו נפוצים בבבל. מאידך גיסא ברוב המקרים ניתן היה לזהות מאפיינים יחודיים של הדקל ההופכים אותו לראוי ביותר לקחת חלק בסיפור. בסוגייתנו הביטוי "דקלים שבבבל" אומר דרשני שהרי רבי חייא יכול היה להרחיב את ההלכה לעצים בכלל יהיו אשר יהיו. למעשה הקושי כאן כפול: א. מדוע דווקא דקלים? ב. מדוע דווקא בבבל? לענ"ד השימוש שנעשה כאן בדקלים כסולמות ייחודי להם לאור כך שאין הם ראויים למטרות אחרות. פריכותו של גזע הדקל פוסלת אותו לשימוש לעשיית כלים, רהיטים או בנייה ולכן השתמשו בו לקירוי בתים, כעמודים או כספסלים. פירש רש"י: "דקלים שבבבל - פיסקי דקלים של בבל שהניחן סמוך לכותל למעטו אין צריך לקובען בקרקע, ואף על גב דדבר הניטל הוא, דתורת כלי עליהן דראויין למושב אפילו הכי כבידן קובען, שאין בא אדם ונוטלן, וכן סולמות". גם היום ניתן לראות באתרים שונים שימוש בגזעי דקלים על מנת לתחום שטחים בשמורות טבע. הם כבדים וקשה להזיזם ומאידך גיסא אין להם שימוש אחר.

לשאלה מדוע דווקא "דקלים שבבבל" לא מצאתי תשובה מספקת. ייתכן ודקלי בבל היו עבים יותר וכבדים בדומה ל"סולמות שבבבל" ולכן היו ראויים לשמש כ"פתח". כך ניתן להבין מתוך דברי המאירי: 

"אף על פי שביארנו שאין סולם ממעט אלא בשיש בו ד' חווקים, סולמות של בבל שהיו רגילים לעשותם גסים וכבדים אפילו לא היו ארבעה חווקים ממעטין שכבדם קובעם. וכן אמרו בדקלים שבבבל ר"ל פסקי דקלים שהניחם סמוך לכותל למעט אין צריכים קבע, ר"ל לקבעם בקרקע שאע"פ שניטלין בשבת שהרי ראויים הם לישיבה ותורת כלי עליהם מכל מקום כבדם קובעם ר"ל שמחמת כבדם אין דרך ליטלן וכן כל כיוצא באלו".

 

      
תמונה 1.  גדם דקל - צולם בעינות צוקים   תמונה 2. פריכות הגדם מאפשרת השתרשות צמח בתוכו. 
              צילם: ד"ר עקיבא לונדון

  

      
תמונה 3.  מבנה בהר הגבוה בסיני - קורות דקל נעוצות בקיר 
               צילם: מיכה ארז
  תמונה 4.  גג מקורה בעזרת דקלים        צילם: מיכה ארז

 

לעיון נוסף:

באתר צמח השדה: תמר מצוי

 

 
 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

 


כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר