האם יש ללויים מעמד מיוחד?
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
עירובין קה ע"א
כאשר עשו עבודות תחזוקה או בנייה בהיכל בבית המקדש, לכתחילה היו האנשים שנכנסים לשם כהנים תמימים, אם לא נמצאו כהנים יש עדיפות ללויים, ואם לא נמצאו לויים יכלו להיכנס גם ישראלים.
בהגדרת המקומות המקודשים שאליהם מותר לכהנים להיכנס, אין הבדל בין לויים לישראלים, כי גם הלויים נחשבים זרים ביחס לכהנים ואסור להם להיכנס לאותם מקומות שאסור לישראלים להיכנס אליהם, ואילו כאן יש עדיפות ללויים על פני ישראלים. מכאן מסיק בעל ספר מקדש דוד (קדשים, סימן י, אות ה) שהיו ללויים תפקידים נוספים בבית המקדש מלבד משוררים ושוערים, כגון עבודות תחזוקה, בנייה ונקיון, ולכן יש עדיפות דווקא ללויים על פני ישראלים.
מחוץ לבית המקדש יש מחלוקת האם יש ללויים מעמד מיוחד. מהר"מ מרוטנבורג (תשב"ץ קטן סימן שיב) פסק שאין עדיפות ללוי על פני ישראל ואין חובה לתת לו לברך ברכת המזון במקום שאין כהן.
לעומת זאת ראשונים אחרים, על פי הירושלמי, חולקים וסוברים שיש ללוי עדיפות על פני ישראל. המגן אברהם אף הביא ראיה לכך מנוסח הפיוט הנאמר בברית מילה (נודה לשמך בתוך אמוני): "ברשות הכהנים והלויים", משמע שיש להם דין קדימה כמו לכהנים (אמנם יש גורסים "הכהנים הלויים" בלי ו, ולפ"ז אין ראיה).
המשנה ברורה (סימן רא ס"ק יג) כותב על פי הפוסקים האחרונים: "טוב להקדים הלוי ג"כ לישראל אם הם שוין בחכמה בבהמ"ז ובהמוציא וכן בנתינת הצדקה".
