סכנה חמורה יותר מאיסור תורה

נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון

פסחים ח ע"א

אם אדם השתמש בחור שבקיר והניח שם חמץ. כאשר הקיר נפל ונעשה גל, אין חיוב לבדוק שם את החמץ, בגלל החשש לסכנת עקיצת עקרב. כמו כן אם יש ליהודי שכן גוי ויש חור בקיר ביניהם, אין צריך לבדוק שם את החמץ בגלל חשש הסכנה שיחשוב הגוי שהיהודי עושה כשפים כאשר הוא מכניס נר דולק לתוך החור שביניהם.

מרן הרב קוק זצ"ל (בבירור הלכה בכתב יד) דייק מדברי הגמרא והרמב"ם שחשש הסכנה מפני הגוי הוא חמור יותר מחשש סכנת עקרב. לגבי סכנת עקרב נאמר רק שאין צריך לבדוק כי לא חייבו אדם להכניס את ידו מפני הסכנה, ומשמע שאם יש אפשרות לבדוק באופן אחר אז צריך לבדוק, כלומר שלא עקרו חז"ל את חובת הבדיקה מכל וכל. לעומת זאת בגלל חשש הסכנה מהשכן הנכרי עקרו וביטלו לגמרי את חיוב הבדיקה, ואפילו בשעות היום כאשר אפשר לראות מה יש בחור לאור השמש ללא סכנה – לא חייבו לבדוק את החמץ בכלל.

הוא מסביר שחז"ל חששו שאם יחייבו אדם לבדוק ביום הוא יבוא לבדוק בלילה ויגיע לידי סכנה. כלומר: כשם שגזרו חז"ל גזרות להרחיק את האדם מן העבירה, כך גזרו גם כדי להרחיק את האדם מן הסכנה, משום שסכנה הוא דבר חמור יותר מאשר איסור תורה (חולין י,א).

בעניין זה כותב הרא"ש (כתובות פ"ד סימן ג): "וכמו שמחויבין בית דין להפריש את האדם מן העבירה כך מחויבין להפרישו שלא יפשע בנפשו".