אור הנר יפה לבדיקה / רפי זברגר

פסחים ח ע"א
 

הקדמה

למדנו במשנה בתחילת המסכת כי בודקים את החמץ לאור הנר. נלמד היום ברייתא בגמרא, המרחיבה את הדינים הקשורים ל''תאורה'' של הבדיקה.
 

הנושא

תנו רבנן: אין בודקין לא לאור החמה, ולא לאור הלבנה, ולא לאור האבוקה, אלא לאור הנר, מפני שאור הנר יפה לבדיקה....
הברייתא מוסיפה ואומרת כי אין לבדוק לאור השמש או הירח, ואפילו לא לאור אבוקה (כמה פתילות מחוברים ודלוקים), אלא רק לאור הנר מפני שהוא יפה לבדיקה. מקשה הגמרא מיד:
ואבוקה לא? והאמר רבא: מאי דכתיב (חבקוק ג', ד'): וְנֹגַהּ כָּאוֹר תִּהְיֶה קַרְנַיִם מִיָּדוֹ לוֹ וְשָׁם חֶבְיוֹן עֻזֹּה - למה צדיקים דומין בפני שכינה? כנר בפני האבוקה, ואמר רבא: אבוקה להבדלה - מצוה מן המובחר.
האם אבוקה לא יפה לבדיקה, והרי אבוקה ביחס לנר הוא כמו שכינה ביחס לצדיקים, משמע שהיא טובה ויפה יותר. ועוד, רבא גם פסק כי בהבדלה יש להדליק דווקא על אבוקה, שוב משמע לכאורה כי אבוקה מהודרת וטובה יותר. 
מביאה הגמרא ארבעה תירוצים לשאלה זו:
אמר רב נחמן בר יצחק: זה - יכול להכניסו לחורין ולסדקין, וזה - אינו יכול להכניסו לחורין ולסדקין.
רב נחמן מתייחס למקום הבדיקה, ואומר כי נר מתאים יותר לבדוק במקומות קטנים כמו חורים וסדקים בבית, לכן צריך לבדוק ולהדר דווקא בנר ולא באבוקה שאינה מתאימה לבדיקת מקומות כאלו. 
רב זביד אמר: זה - אורו לפניו, וזה - אורו לאחריו.
רב זביד מתייחס לאור עצמו, ואומר כי אבוקה, מעצם היותה אש גדול ומקשה לראות קדימה, לפני האדם הבודק. אי לכך, אבוקה אינה יעילה בבדיקה כמו נר שאינו מסנוור את האדם המחזיק אותו. 
רב פפא אמר: האי - בעית, והאי - לא בעית.
רב פפא מתייחס להשפעת האור על האדם. אבוקה היא ''אש גדולה'' ומטבעה היא יכולה לגרום לשריפת הבית. אי לכך, האדם הבודק באבוקה עלול להית טרוד כל זמן הבדיקה, שמא האבוקה תיגע בדבר מה, ועלול לשרוף את כל הבית. עקב כך בדיקתו לא תהא טובה ויעילה. 
רבינא אמר: האי - משך נהורא, והאי - מיקטף איקטופי:
רבינא גם מתייחס לאור עצמו כרב זביד, ואומר כי אבוקה מרצדת ומפריע לבודק, ולכן אינה יעילה, לעומת הנר אשר דולק יפה ונעים לעין הבודק. 
 

מהו המסר

ארבעת התשובות לשאלת הגמרא בעצם מלמד אותנו ארבעה מבטים שונים על החיים:
• להיכנס ל''חורים ולסדקים'' של החיים אנו צריכים ''אור יפה וטוב''. החורים והסדקים מסמלים את "המקומות החשוכים של החיים''. התופעות הפחות נעימות לנו בחיים. המקומות בהם אין אור טבעי, ולכן לפעמים נגרמים לנו דברים פחות טובים. אין להתעלם מהם. אין להשאיר אותם ''בחשיכה'', מבלי לטפל ולנסות לשפר ולהיטיב. אך יש לבודקם באור יפה ונעים. באופן שנמצא את הדברים ברי תיקון, מבלי להכאיב ומבלי לגרום לנזקים גדולים. שימוש באור קטן וטוב, ולא להשתמש באור זרקורים ואבוקה . 
• לפעמים אנו משתמשים ב"כלים מסנוורים". נראה לכאורה כי הכלי יעיל וטוב, הרי ''כולם משתמשים בו''. הוא נראה לעיני כול, אפילו הוא מככב בתקשורת וברשתות החברתיות. אך אם נביט קצת יותר טוב, נגלה שהוא מסנוור ואינו עושה עבודה טובה. על פניו הוא מאיר באור גדול, אך בפועל הוא מסנוור ולא ניתן להשתמש בו ביעילות ובהצלחה. 
• לפעמים ה"כלים הגדולים" גורמים לנו לפחד ולבעתה. אנו חוששים מהשפעות שליליות עלינו, וחיים בפחד מתמיד. אולי יקרה כך, אולי אחרת וכן הלאה. הכלי נראה ''נוצץ'' מבחוץ, מלא אור ותקווה, אך בכל אופן, ההשפעות הפנימיות עלינו מכבידות וקשות מנשוא. 
• במבחן נוסף של המוצר, אנו יכולים פתאום לגלות כי האור שמלכתחילה נראה לנו גדול ויפה, אינו אלא אור מרצד, פעם מאיר יפה ולאחר מכן פחות. 
מסקנה: נשתמש בכלים צנועים ויפים. מאירים אולי פחות אך ניתן לראות דרכם גם ''מקומות אפלים'' כמו חורים וסדקים. אינם מסנוורים. אינם מרצדים, ואף אינם גורמים לנו לפחדים. אור הנר יפה לבדיקה. 
 

לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]