שכל ישר / רפי זברגר

פסחים יא ע''ב
 

הקדמה

נלמד את תחילת המשנה בדף שלנו:
רבי מאיר אומר: אוכלין כל חמש, ושורפין בתחילת שש. ורבי יהודה אומר: אוכלין כל ארבע, ותולין כל חמש, ושורפין בתחילת שש.
בשעה השישית של יום ארבעה עשר אין איסור חמץ מן התורה, אך חכמים גזרו כי אין לאכול וגם אסור ליהנות מהחמץ ויש מצווה להשביתו (להבעירו) בתחילת שעה שישית. הלכה זו מוסכמת על כולם.
מחלוקת רבי מאיר וחכמים לגבי השעה החמישית. רבי יהודה גזר ''משום יום המעונן'' (טעות כי שעה שביעית הינה שעה חמישית) גם על השעה החמישית. אמנם לא חייב לבער בשעה זו, אך אסר על אכילה והתיר בהנאה. לעומתו, רבי מאיר לא גזר גזירה זו, והתיר אף לאכול בשעה חמישית. הלכה נפסקה כרבי יהודה. 
 

הנושא

הגמרא משווה בין מחלוקת רבי מאיר וחכמים בדיני חמץ, למחלוקתם בדיני עדות. בסוף הגמרא תקשה על משנתנו, אך במסגרת מאמר זה לא נעסוק בכך.
המשנה במסכת סנהדרין דנה בשאלות וחקירות של שני עדים המעידים על אדם אשר רצח, ומתגלית סתירה בעדותם.
המשנה מבדילה בין מקרים שונים של סתירות, בחלקן מקבלים את עדותם למרות הסתירה ובמקרים אחרים קובעים כי עדותם מוכחשת ואינה מתקבלת:
תנן התם (סנהדרין מ.): אחד אומר בשנים בחדש, ואחד אומר בשלשה - עדותן קיימת, שזה יודע בעבורו של חדש, וזה אינו יודע בעבורו של חדש.
אם הסתירה ביניהם היא על יום בחודש, כאשר ההפרש הוא יום אחד בתחילת החודש, כך שעד אחד מעיד כי הרצח בוצע ביום ראשון לחודש, והעד השני מעיד כי הרצח בוצע ביום השני לחודש – במקרה זה מקבלים את עדותם, כיוון ''שניתן להסביר'' את השוני. האחד היה מודע לעיבור החודש הקודם ולכן הוא העיד שהרצח בוצע ביום הראשון לחודש, והעד השני לא היה מודע לעיבור החודש הקודם, ולפי החישוב שלו הרצח בוצע ביום השני לחודש.
אחד אומר בשלשה, ואחד אומר בחמישה - עדותן בטלה.
אם הפער בין העדויות הוא שני ימים – אין מקבלין את העדות, כיוון שאין הסבר הגיוני לפער זה, ועדותם מוכחשת.
יש להעיר כי בכל אופן ניתן להסביר את הפער, שהעד אשר העיד על שלשה בחודש, אולי לא ידע על שני עיבורים של חודשים קודמים, אך עד כדי כך לא מרחיקים לכת.
אחד אומר בשתי שעות ואחד אומר בשלש שעות - עדותן קיימת.
אם במסגרת החקירה יש פער של שעה בין שני העדים, קובעת המשנה כי מקבלים את עדותם, כיוון שבהחלט ייתכן טעות של שעה ובפועל הם מתכוונים לאותו מעשה.
אחד אומר בשלש ואחד אומר בחמש - עדותן בטלה, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: עדותן קיימת.
כאשר יש פער של שעתיים, באנו למחלוקת רבי מאיר ורבי יהודה. רבי מאיר פוסל כיוון שלדעתו אין טעות בשעתיים, ולרבי יהודה תיתכן טעות כזאת. בגמרא ישנם מספר הסברים שאינם לפי הפשט המתואר כאן.
חד אומר בחמש ואחד אומר בשבע - עדותן בטלה, שבחמש חמה במזרח ובשבע חמה במערב.
אם הפער של שעתיים חוצה את חצות היום, כולם מסכימים שעדותן אינה מתקבלת. שהרי כולם רואים מתי השמש במזרח (עד חצות היום), ומתי השמש נוטה למערב (לאחר חצות היום). לכן לא ייתכן ששני העדים מדברים על אותו מקרה, כאשר אחד מעיד על שעה חמישית כשהשמש עדיין במזרח, והעד השני מעיד על שעה שביעית, כשהשמש כבר נטתה לכיוון מערב.
נתמקד בהערה של רש''י על הדין הראשון במשנה בסנהדרין:
אע"פ שמצווין אנו לחלק את עדותן כדי שתבטל להציל את הנפש - אין בידינו כח לחלקו.
רש''י מעיר הערה חשובה מאוד. הרי בדיני נפשות, אנו ''מנסים בכוח'' לחלק את עדותם של שני העדים, כך שלא תהיה תאימות ביניהם, ובכך נציל את הנידון מעונש מוות. למרות שאיפה זו, אומר רש''י, כאן במקרה שלנו, כאשר יש סתירה ביניהם בהפרש של יום אחד "אין בידינו כח לחלקו". מה משמעות משפט זה שאין בידינו כוח לחלקו? מדוע אנו לא ממשיכים בקו הרגיל של בית הדין, ומנסים בכל הכוח לאתר סתירות בין העדים, ולפסול את עדותם שאינה מותאמת בדיוק אחד לשני?
תוספות שואל שאלה דומה ועונה על שאלתנו (ובעצם מסביר את כוונתו של רש''י)ד: ויש לומר, דהכא דייקינן בהו שפיר, כיון דשיילי להו באיזה יום, וקמיכווני ליום אחד – שמע מינה שזה לא ידע.
תוספות מזכיר לנו כי ישנן שבע חקירות לעדים. והוא מציין כי עדותם זהה לגבי יום בשבוע בו אירע הרצח. ומכיוון ששניהם העידו על אותו יום בשבוע, אנו מבינים שהם מתכוונים לאותו אירוע, וההבדל בעדותם לגבי היום בחודש, נובע כנראה מכך שאחד מהם לא היה מודע לעיבור החודש הקודם.
 

מהו המסר

למדנו מהסברם של רש''י ותוספות, כי אנו מכשירים עדים המעידים על רצח, ומוציאים את הנידון להורג, למרות שיש פער ביניהם. זאת כאשר אנו יכולים להסביר את הפער הנ''ל, ומצד שני יש חיזוק לזהות עדותם מהחקירות האחרות. 
עיקרון הנלמד מכאן, כי אנו לא הולכים ''ראש בקיר'' ואומרים כי כאשר יש פערים בין העדויות אנו לא מקבלים את עדותם. עד כדי כך אנו מרחיקים לכת, שאפילו מוציאים אדם להורג על רצח, במקרה זה.
ואם בעדות של דיני נפשות כך, אל אחת וכמה יש לנהוג בדרך זה בנושאים אחרים, פחות חמורים ובעלי משמעות פחותה. יש להפעיל ''שכל ישר'' ולהבין בכל מצב ובכל אירוע ''מי נגד מי'', מה המשמעות ומה המשקל של כל טענה. 


לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]