איזו הנאה הייתה מנס חנוכה?

נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון

פסחים טז ע"א

בגמרא מובאת דעה שאין מן התורה טומאה למשקים. לפי זה כל הטומאה של נוזלים היא רק מדרבנן ויש מי שאומר שבבית המקדש לא גזרו כלל טומאה על שום משקה.

רבותינו האחרונים דנים בשאלה אם כן מה היה הנס בחנוכה שמצאו שמן זית שלא נטמא, והרי כל שמן הזית שהיה במקדש לא היה יכול בכלל להיטמא.

הגרי"ש אלישיב זצ"ל תירץ שלמרות שמן התורה אין טומאה בשמן, יש מי שסובר שמדרבנן גזרו שיוכל לקבל טומאה, ומכיוון שעיקר המלחמה של היוונים הייתה נגד התורה שבעל פה, לכן הקפידו ביותר ורצו להדליק את הנרות באופן שיהיה מהודר גם על פי תקנות וגזרות חכמים שהן חלק מן התורה שבעל פה ואכן נעשה נס ומצאו שמן טהור לגמרי.

עומק נוסף כותב המהר"ל מפראג (נר מצוה ח"ב) המקשה מדוע קבעו את ימי החנוכה בגלל הנס שאיפשר לקיים את מצוות הדלקת הנרות בבית המקדש? והרי אדם חייב להודות ולהלל לה' על נס שנעשה להצלתו, אולם נס שנעשה כדי לאפשר לקיים מצווה – אין בזה הנאה לאדם, שהרי מצוות לא ליהנות ניתנו? תשובתו היא שכוונת היונים הייתה לבטל את התורה והקדושה של ישראל, ובטול התורה הוא בטול ישראל, ואילו היו מצליחים ח"ו כל העולם היה בטל, לכן בוודאי שיש לנו הנאה מנס זה. לכן גם נעשה הנס דווקא בבית המקדש, כי כל כוונת היונים היה לבטל את קדושת ישראל, ועיקר הקדושה הוא בית המקדש. ולפיכך קבעו חז"ל הדלקת הנרות זכר לנס שנעשה להם במצות ההדלקה.