מדוע מותר להסתכן במלחמה?
נקודה למחשבה בדף היומי עם הלכה ברורה ובירור הלכה / הרב דב קדרון
פסחים כה ע"ב
יש שלוש עבירות שלגביהן ההלכה היא: ייהרג ואל יעבור, עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים.
שלוש עבירות אלה הן ראשי העבירות וכוללות במהותן את כל העבירות האחרות. האדם מורכב משלושה חלקים, חלק גשמי = נפש, חלק רוחני = נשמה, וחלק המקשר בין הגשמי לרוחני = רוח. כנגד שלושה חלקים אלו ישנם בגוף האדם מוח = רוחני, כבד = גשמי, ולב = שילוב של גשמי ורוחני. עבודה זרה היא במהותה עניין רוחני = במוח, גילוי עריות הוא עניין גשמי = בכבד, ושפיכות דמים הוא עניין המשלב את הגשמי והרוחני = בלב.
מלבד שלוש עבירות אלה כאשר אדם נתקל במצב שבו קיום מצווה או הימנעות מעבירה יגרמו לו למות, ההלכה היא: יעבור ואל ייהרג. לא זו בלבד, אלא אפילו ספק פיקוח נפש מצדיק עבירה על מצוות התורה ודוחה אף את איסור מלאכה בשבת, שהוא מהאיסורים החמורים ביותר שבתורה. עם זאת יש מצווה להשתתף במלחמת מצווה, למרות שיש בפעילות זאת סיכון לחייו של כל חייל.
הרב שלמה גורן זצ"ל (במאמרו מלחמת החשמונאים לאור ההלכה) כתב על כך שכאשר יש מצב של מלחמה ישנו השיקול של פיקוח נפש של הציבור, שגובר על פיקוח נפשו של היחיד ומחייב כל אחד להשתתף במלחמה למרות הסיכון הכרוך בכך.
