הכשרת כלי פורצלן / הרב עקיבא כהנא

מכון ארץ חמדה

פסחים ל ע"ב

הגמרא בפסחים (ל ע"ב) הסתפקה כיצד יש להכשיר את ה"מאני דקוניא" לפסח. מאני דקוניא הם כלי חרס המצופים בשכבה של ציפוי, הגמרא אומרת שלא ניתן להכשיר אותם לפסח, ולעומת זאת אם השתמשו בהם ביין נסך, ניתן להכשיר אותם משום שהשימוש ביין הוא בצונן, ולא בחם. רש"י מסביר שמדובר בכלי חרס המצופים בשכבת עופרת. ולעומתו רבינו תם (תוספות עבודה זרה לג ע"ב ד"ה קוניא) מסביר שמדובר בכלי חרס שמצופים בשכבת זכוכית אבל אם מצופה בעופרת ניתן להכשיר אותו לפסח. שולחן ערוך (תנא, כג) בהל' פסח פסק שכלי חרס המצופה בזכוכית דינו ככלי חרס ולא כזכוכית. ונראה מדבריו שהבין כשיטת התוספות (וכך גם מדבריו בבית יוסף) שבגמרא מדובר על כלים המצופים בזכוכית.

הפרי חדש (שם) מעיר שמהרמב"ם בהל' חמץ ומצה (ה, כה) עולה שסבר כהסבר רש"י שמדובר בכלים המצופים בעופרת, ולכן יש להחמיר בהם ולא להכשיר אותם לפסח. ובנוסף הפרי חדש מקשה על ר"ת כיצד הוא מתיר להכשיר כלי המצופה בעופרת, משום שהוא מבין שבגמרא מדובר בכלי זכוכית, והלא זכוכית פחות בולעת מעופרת? ולכן כתב שמי שמקל בזה כשיטת ר"ת "ראוי לנזיפה", וכן פסקו ה'מקור חיים' ומשנה ברורה (שם ס"ק קלח) שאין להקל ולהגעיל כלים המצופים בעופרת. כנסת הגדולה (קכא, הגה"ט ס"ק כו) כתב שחומרא זו היא רק בדיני פסח שחמור ולא בטל גם באלף, ולא בדיני איסורים אחרים, שבהם ניתן להקל ולהכשיר כלי חרס מצופה בזכוכית שבלע איסור. וכן כתב בשאילת יעב"ץ (א, סז) שניתן להקל במקרה של בליעת איסור אחר בכלי פורצלן, משום שהוא חלק, וכדברי הכנה"ג.

בשו"ת במראה הבזק (ב, מט) נפסק להלכה כי במקרה שהשתמשו בכלי פורצלן בצונן, הרי שניתן להתיר אותם ללא הגעלה אם עברו 12 חודשים מהשימוש האחרון בדבר האסור, ולעומת זאת אם הכלי בלע איסור בחם, הרי שאין להקל להכשיר את הכלי בהגעלה אלא במקרה של הפסד מרובה, כגון, שהסט מאוד יקר, ויקשה על האדם קנות סט חדש, במקרה זה יש לוודא שאין בכלי הפורצלן חריצים משום שאם יש חריצים ההגעלה אינה מועילה, ואז להגעילו שלוש פעמים. פסיקה זו מתבססת על דעת האגרות משה (ב, יורד ב, מו) שמקל במקרה של חוזרים בתשובה בהפסד מרובה אם עברו י"ב חודש מהשימוש האחרון בכלי, משום שכל הבליעה כבר נפגמה לגמרי, ובנוסף הוא מצרף את זה שרוב השימוש בכלים אלו הוא בכלי שני, ורק יש חשש לדבר גוש חם. ובמקרה זה הוא מתיר אם מגעילים שלוש פעמים. הרב משולם ראטה (קול מבשר א, פ) לעומתו מתיר אך ורק אם השימוש בכלים היה כ"כלי שלישי" בלבד, אך לא אם השימוש היה בכלי שני. הרב עובדיה יוסף (יביע אומר א, יורה דעה ו) פסק שניתן להקל בשעת הדחק אפילו בכלי חרס בהגעלה של ג' פעמים. (ועי' בתשובות והנהגות ד, קצא שמחמיר בכך)

יש שכתבו שיתכן שיש להבדיל בין כלי הפורצלן שהיו פעם שהיו עם שכבת זכוכית ממשית על החרס, לבין רוב כלי הפורצלן שבשימוש האנשים בימינו, שהם לא מצופים בשכבה של זכוכית, אלא הם חרס צבוע עם צבע, ולכן הכלי בולע כמו כלי חרס ממש, ואין להקל ולהכשיר ע"י הגעלה בכלי כזה (עי' שיח נחום עמ' 165, שהכלים של ימינו אינם כלי פורצלן, וכן כתב בשו"ת חיי הלוי חלק ד סימן נו, אות ו)

סיכום: נחלקו הדעות מהם "מאני דקוניא" המוזכרים בגמרא, האם הם כלי חרס המצופים בעופרת או בזכוכית, מהשולחן ערוך בהל' פסח נראה שסבר כרש"י שמדובר בכלי עופרת, אמנם, משולחן ערוך בהל' יין נסך נראה שלא הכריע, שאלה זו משפיעה על השאלה האם ניתן להכשיר כלים אלו, בפועל יש להחמיר ואם כלי פורצלן נטרף יש לוזרקו, אולם לגבי חוזרים בתשובה התירו כמה מהאחרונים להגעיל ג' פעמים, בייחוד אם השתמשו רק בכלי שני, ואם עברו י"ב חודשים מהשימוש האחרון, אמנם, יתכן שיש להחמיר בכלי פורצלן שלנו שהם רק חרס צבוע.