מה דינה של תערובת חמץ לאחר פסח?
הרב דב קדרון
פסחים ל ע"א
ב"הלכה ברורה" מובאים דברי הרמב"ם הפוסק שחמץ בפסח אסור אפילו בכל שהוא, אולם חמץ של יהודי שעבר עליו הפסח, אף על פי שהוא אסור בהנאה, אין האיסור חל על תערובת של חמץ עם דבר אחר, כי חכמים קנסו ואסרו דווקא את החמץ עצמו כמו שהוא ולא בתוך תערובת.
רבותינו האחרונים נחלקו האם ההיתר הזה של תערובת חמץ שעבר עליו הפסח תקף דווקא במצב בו החמץ התערב עם דברים אחרים לאחר הפסח, או גם אם התערובת נוצרה לפני פסח.
רבי כלפון משה הכהן זצ"ל (שו"ת שואל ונשאל ח"א סימן כא) מיקל וסבור שאפילו אם התערובת נעשתה לפני פסח אין בזה איסור, ולכן הוא פסק לגבי יהודי שהיו ברשותו ממתקים הנקראים בערבית חלקום, שיש בהם תערובת של חמץ, שלמרות שלא מכר את הממתקים הללו לגוי לפני פסח – אין בהם איסור לאחר הפסח.
לעומת זאת הוא מביא בדבריו את דבריו של כף החיים (סימן תמב אות נז) שאסר במצב כזה לבעל הבית ליהנות מתערובת החמץ שהייתה ברשותו בפסח.
לאחר שמקשה עליו כמה קושיות הוא כותב שכנראה גם כף החיים לא אסר זאת באופן עקרוני, אלא רק באותו מקרה שנשאל עליו, שהיה אצל בעל בית אחד, ומן הסתם לא היה שם הפסד מרובה, ולכן החמיר עליו, אולם בעיקרון נראה שגם הוא מסכים שהדבר מותר, ובוודאי שבמצב של הפסד מרובה יש להתיר.
