האם מותר להשתמש בסבון המכיל שומן חזיר?
הרב דב קדרון
פסחים לב ע"א
בגמרא מובאת המשנה ממסכת תרומות האומרת שמי שאינו כהן שסך על גופו בשוגג שמן של תרומה – דינו כמי שאכל או שתה תרומה וחייב לשלם את הקרן בתוספת חומש לכהן.
רש"י מפרש שסיכה של שמן נחשבת כשתיה ושתיה נחשבת כאכילה. ב"בירור הלכה" למסכת נדה (דף לג) מבואר שהראשונים חולקים בשאלה האם סיכה נחשבת כשתיה מדין תורה או מדרבנן.
גם הפוסקים האחרונים נחלקו בכך, יש המתירים להשתמש בסבון שעשוי משומן של בעלי חיים לא כשרים ויש האוסרים. הלבוש (יו"ד סימן קיז) כתב שמותר להשתמש בסבון כזה, אולם לא בסבון המכיל שומן חזיר, משום שהגוים רגילים הרבה לאכול חזיר ולכן נהגו יהודים להתרחק ממנו.
גם לגבי שימוש בפסח בסבון המכיל תערובת חמץ נחלקו הפוסקים האחרונים. לדעת שו"ת שואל ומשיב (מהדו"ק ח"א סימן קמא) יש לאסור, וכיוצא בזה כותב בספר אדני פז (ח"א או"ח סימן כה) שמכיוון שחמץ בפסח אסור בהנאה זהו איסור חמור ולכן אסור לסוך בחמץ בפסח. לעומת זאת בעל שו"ת אור לציון (ח"ג פח, ו בביאורים) כתב שאף לדעת האוסרים להשתמש בסבון העשוי מחֵלֶב, יש להתיר להשתמש בסבון שיש בו תערובת חמץ בפסח, משום שהחמץ נפסל מאכילת כלב קודם הפסח, ומלבד זאת כל הדין של סיכה כשתייה שייך רק לגבי איסור שעומד בפני עצמו אך לא על ידי תערובת. בספר אדני פז (הנ"ל) מסיק שמעיקר הדין מותר, אך אם אפשר למצוא בקלות סבון ללא חמץ ראוי להחמיר.
