האם לחם משנה חייב להיות שלם?
הרב דב קדרון
פסחים לז ע"ב
בגמרא נאמר שכאשר נותנים לכהן את ארבעת הלחמים שיש לתת לו מלחמי קרבן התודה – צריך לתת לו לחם שלם ולא פרוסה.
הנצי"ב מוולאז'ין (משיב דבר ח"א סימן כא) כתב שנהגו בבית חותנו הגאון רבי יצחק מוולאז'ין זצ"ל, שאם מישהו מהמסובין לסעודת השבת איחר – נתנו לו שתי פרוסות לחם בשביל לחם משנה, ולא הקפידו שיהיו לחמים שלמים. הוא מבאר שאמנם יש מצווה מן המובחר לבצוע דווקא על שתי ככרות שלמות, אולם אין זה מעיקר הדין. אחת הראיות של הנצי"ב היא מדברי הרי"ף הסובר שבליל הסדר מברכים את ברכת המוציא על אחת משתי המצות השלמות ועל המצה השבורה, שנחתכה ב"יחץ", ויוצאים בזה ידי חובת לחם משנה, ומכאן ראיה שאין צורך דווקא בלחמים שלמים.
לעומת זאת בעל שו"ת דבר יהושע (ח"א סימן יח) האריך לחלוק על כך, וכתב שמכיוון שכל הצורך בלחם משנה בשבת הוא זכר למן, מוכרחים לבצוע דווקא על שתי ככרות שלמות, כי אם הלחם לא שלם אין בזה היכר ולא זכר למן.
את הראיה של הנצי"ב מדברי הרי"ף הוא דוחה, כי ייתכן שדווקא בליל הסדר, שיש בו "לחם עוני", ניתן לקחת מצה שבורה לצורך לחם משנה, שכן דרכו של עני בפרוסה, אולם אין ללמוד מכאן שכך הוא הדין בשאר שבתות השנה. מלבד זאת הוא כותב שבליל הסדר אין צורך בכלל בלחם משנה, כי לחם משנה הוא זכר למן, אולם בליל הסדר לא אכלו בני ישראל את המן, כי הייתה חובה עליהם לאכול מצה, ובמן לא מקיימים את חיוב אכילת מצה, כמוכח בירושלמי (חלה פ"ב).
