מהו הרמז של "צלי אש"?
הרב דב קדרון
פסחים מא ע"א
אסור לאכול את הבשר של קרבן הפסח כאשר הוא נא, כלומר שאינו צלוי כל צרכו, וכן אסור לאכול ממנו כשהוא מבושל במים, אלא צריך לאוכלו דווקא כאשר הוא צלוי באש כל צרכו.
החתם סופר (תורת משה פרשת צו) מבאר שיש בזה רמז לזמן של היציאה ממצרים, לא יצאנו ממצרים בטרם עת, כמו נא שנאכל עוד קודם להיותו ראוי לאכילה, וכן לא נשארנו במצרים יותר מדי זמן כמו מבושל שמתבשל במשך זמן ארוך, אלא יצאנו במהירות בגלל קושי השעבוד, כמו בשר שנצלה במהירות.
יש בזה גם עניין כללי בהנהגת האדם, למצוא את הדרך של הזריזות, שהיא בין האיטיות לבין המהירות היתרה והחיפזון. כך כותב הרמב"ם (הלכות דעות ה,ח) לגבי אופן הליכתו של אדם ברחוב: "ולא יהלך עקב בצד גודל בנחת...ולא ירוץ ברשות הרבים כמנהג משוגעים...אלא מסתכל למטה...ומהלך בשוק כאדם שהוא טרוד בעסקיו".
כך גם בלימוד התורה, מצד אחד היה מרן הרב קוק מזרז את מקורביו ללמוד את הגמרא בשטף ובזריזות כמו שאומרים את מילות התפילה, ולא להתעכב יותר מדי, אולם מאידך כבר נאמר (תהלים לב,ט): "אַל תִּהְיוּ כְּסוּס כְּפֶרֶד אֵין הָבִין", וביאר בעל ספר מלמד התלמידים (פרשת פרה) שאדם הקורא בתורה או הקורא שמע, שמשתדל לקיים את המצוות במרוצה ובזריזות אך אינו מבין את המילים שיוצאות מפיו, "הוא דומה לסוס הרץ במצות בעליו מבלי הבין תכלית מרוצתו".
